אל-וסת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ChuispastonBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ar, bg, de, es, fa, fi, fr, gl, hi, hr, it, ja, ml, nl, no, pl, pt, ru, sh, sl, sr, sv, tr, uk משנה: en
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''אל וסת''' (באנגלית- Amenorrhea) או אמנוריאה, הינה מצב בו כתוצאה מסיבה כלשהיא, לא מתחיל כלל [[המחזור החודשי]] ועימו ה[[וסת]], או לחלופין מצב בו הוסת מפסיקה לאחר שהיתה סדירה, או במצב בו קיימים פחות מ- 9 מחזורים בשנה (אוליגומנוריאה).
 
יש להבחין בין '''אל וסת ראשוני''', שבולבין '''אל וסת שניוני'''. '''אל וסת ראשוני''' הוא המצב בו הנערה אינה מקבלת את [[המחזור החודשי]] עד גיל 15 (בנוכחות סימני מין משניים כמו גדילת שדיים או הופעת שיעור בבית השחי או איבר המין) או היעדר מחזור עד גיל 13 בהיעדר סימני מין משניים, לבין .'''אל וסת שניוני'''- מצב בו אישה עם מחזורים סדירים מפסיקה לקבל את המחזור החודשי במשך שישה חודשים לפחות.
 
== אבחנה ==
 
ראשית, יש לקחת הסטוריה רפואית ולבדוק בדיקה גופנית. בבדיקה גופנית יש להתייחס לקיומם של ניצני שדיים - נוכחות ניצני שדייםנוכחותם מעידה על כך שהיתה חשיפה ל[[אסטרוגן]]. במידה ואין ניצני שדיים, אין אסטרוגן אנדוגני ויש לבדוק את הסיבה לכך.
בנוסף, יש לקחתלבצע בדיקת BHCG על מנת לשלול הריון (אשר יכול להסביר מדוע אין מחזור). לאחר שלילת הריון, יש לקחת פרופיל הורמונלי אשר כולל את רמות ההורמון [[FSH]] (ההורמון מגרה הזקיק) ורמות ההורמון [[פרולקטין]].
 
בהתאם לבדיקות המעבדה והבדיקות הגופניות, ניתן להתקדם באבחנה הרפואית:
שורה 14:
ניתן לחלק אל וסת ראשוני ל- 4 קבוצות בהתאם לרמות ההורמון FSH ופרולקטין.
 
# '''מצבים בהם ה- FSH תקין ורמות הפרולקטין תקינות''': במידה ויש [[סימני מין משניים,]] ורמות ההורמונים תקינות, יש לבדוק קיומם של מומים אנטומיים או אחרים. הפתולוגיות העיקריות תחת קבוצה זו כוללות:
 
* חוסר היווצרות של הרחםה[[רחם]] – Mullerian agenesis: יכול לקרות בסינדרום הנקרא Mayer rokitansky kuster hauser,. בסינדרום זה אין היווצרות של הרחם, החצוצרותה[[חצוצרות]], צוואר הרחם ושני השליש העליוניים של הנרתיקה[[נרתיק]]. סינדרום זה מופיע לרוב עם חוסר היווצרות של כליה אחת, מערכת שתן כפולה ומומים אורינריים נוספים. מאחר ולנשים אלו אין רחם, אולם הביציות תקינות, ניתן להביא ללידה של ילד ביולוגי באמצעות [[פונדקאית]].
 
* Androgen insensitivity: מבחינת קריוטיפ למעשה מדובר בזכר (46XY) שנראה כנקבה - ללא התפתחות של [[שק האשכים]] והפיןוה[[פין]], וגניטליה חיצונית של אישה, אולם עם אשכים טמירים הנמצאים בתעלה האינווגינלית. במום זה, המהווה 5% מהמקרים של אל וסת ראשונית, יש עמידות של הרצפטורים לטסטוסטרון שלא מגיבים, ולא מביאים להיווצרות של סימני מין משניים זכריים. מנגד, אין רחם היות והאשכים מפרישים את ה- (MIF (AMH אשר מונע היווצרות של רחם. היווצרות ניצני השדיים נעשית בגלל הפיכה פריפרית של טסטוסטרון לאסטרוגן. נשים אלו אינן יכולות להביא ילדים ביולוגיים לעולם (אלא באימוץ). קיימת חשיבות להוצאת האשכים הטמירים לאור הסכנה שבהפיכתם לממאירים.
 
* בעיות אנטומיות אשר חוסמותהחוסמות את הדימום הוסתי: כגון למשל Imperforated hymen (קרום בתולין סגור לחלוטין) או Transverse vaginal septum. במצבים כאלו הנערה תתלונן על כאב כל חודש (שהינו כאב מחזור) ועם הזמן תצטבר מסה אגנית שהינה למעשהשהיא הצטברות של דם (המטומטריה) אשר לא נוקז לנרתיק.
 
# '''מצבים בהם ה- FSH גבוה'': במצבים בהם ה- FSH גבוה, הסיבה הינה בעיה בשחלות שאינן מגיבות ל- FSH, (שבתגובהולכן עולהגם ברמותיו רמתו של FSH עולה במנגנון של היזון חוזר חיובי). אם מדובר באל וסת שניוני (בהמשך) הסיבה לכך יכולה להיות [[מנופאוזה]] מוקדמת ואי ספיקה שחלתית מוקדמת. אולם באל וסת ראשוני, הסיבה לכך נובעת מחוסר ייצור של השחלות, ונערות אלו הינן לרוב ללא סימני מין משניים, היות והשחלה אינה מייצרת [[אסטרוגן]]. הסיבות לכך יכולות להיות:
 
* Pure Gonadal dysgenesis: יכול להיות בקריוטיפ זכרי (46XY) – אלו מצבים בהם תאי הנבט העובריים לא נודדים לרכס הגניטלי אצל העובר, וקיימות גונדות לא מתפקדות. מאחר ואיןשאין הפרשה של MIF, נוצר רחם וגניטליה נשית, אולם מאחר ואין ייצור של טסטוסטרון מאחר והגונדות לא מתפקדות, אין הפיכה שלו לאסטרוגן ולכן אין ניצני שדיים. במצבים כאלו האישה תוכל להרות כתוצאה מ[[תרומת ביצית]] היות ויש לה רחם.
 
* [[תסמונת טרנר]].
 
'''מצבים בהם רמות הפרולקטין גבוהות''': אלו מצבים בהם [[יתר פרולקטין בדם]] מביא לבעיה בהפרשה של אסטרוגן, כתוצאה מפגיעה מרכזית בהורמון GNRH. יתר פרולקטין בדם פוגע בהפרשה הפולסטילית של GNRH, ועל כן יש מצב של hypogonadotrophic-Hypogonadism. אצל כ- 50% מהנשים הם יתר פרולקטין בדם ניתן למצוא אדנומה בהיפופיזה. אין קשר ישיר בין רמת הפרולקטין בדם לבין גודל האדנומה. במקרים של אדנומה בהיפופיזה יש לעשות בדיקת MRI ולהתחיל טיפול.