חיל המשלוח של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אשר44 (שיחה | תרומות)
שורה 7:
בתחילה רצה הנשיא [[וודרו וילסון]] למנות את הגנרל פרדריק פנסטון (Frederick Funston) לפיקוד על הכוח, אולם פנסטון מת בפתאומיות בפברואר 1917 ובחודש מאי מונה לפיקוד גנרל [[ג'ון פרשינג]]. פרשינג נותר מפקד הכוח לאורך כל המלחמה. בעת מיון החיילים לכוח התעקש פרשינג כי רק חיילים מיומנים ישלחו לאירופה, לכן, רק כוחות אמריקאים מעטים נחתו לעזרת חילות [[מדינות ההסכמה]] לפני 1918. פרשינג אף התעקש כי חיל המשלוח לא ישמש כגיבוי לחללים שנוצרו במצבת הכוחות של צרפת ובריטניה, והתנגד לניסיונות אירופים לפרק את הכוח ולפזר חיילים אמריקאים בודדים כדי לחזק את היחידות הלוחמות של צרפת ובריטניה אשר היו כבר בחזית. גישתו זו לא זכתה לאמון בין מנהיגי צבאות מדינות ההסכמה אשר הטילו ספק ביעילות חיל המשלוח האמריקאי אשר היה חסר כל ניסיון בניהול קרבות בקנה מידה גדול.
 
עד חודש יוני 1917 הגיעו לצרפת כ-14,000 חיילים אמריקאים, ועד חודש מאי 1918 הוצבו בצרפת למעלה ממליון חיילים אמריקאים, מחציתם היו על קו החזית. כיוון שבתחילת משלוח הכוח היה מחסור באוניות להעברת החיילים מארצות הברית לאירופה, הצבא גייס למאמץ [[אוניית תענוגות|אוניות תענוגות]], החרים אוניות גרמניות, והשאילושאל אוניות ממדינות ההסכמה כדי להעביר חיילים מ[[נמל]]ים ב[[ניו יורק]], [[ניו ג'רסי]] ונמל [[ניופורט ניוז]] ב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]]. המאמצים למשלוח החיילים אל מעבר לים הציב קשיים רבים לצבא ארצות הברית ויצר את הצורך באסטרטגיות ארגוניות חדשות ובקווי פיקוד ושליטה שיאפשרו את המבצע במהירות וביעילות. בצרפת נמלי [[בורדו]], [[לה פליס]], [[סן נזר]], ו[[ברסט]] היו נמלי הכניסה העיקריים לכוחות שהועברו מיד לרכבות שיצאו אל החזית. מהנדסים אמריקאים בנו בצרפת מזחים חדשים לידם יכלו לעגון 82 אוניות, הם סללו כ-1,600 ק"מ של מסילות וכ-160,000 ק"מ של קווי טלפון וטלגרף.
 
אף שהכוחות האמריקאים הראשונים הגיעו לאירופה כבר בחודש יוני 1917, ההשתתפות האמריקאית הראשונה בקרבות החלה רק בחודש אוקטובר 1917 כאשר דיביזית הרגלים הראשונה, אחד הכוחות המאומנים ביותר של חיל המשלוח, נכנסה לשוחות סמוך לעיר [[נאנסי]].