קאנג'י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: cy:Kanji
שורה 6:
אין הסכמה לגבי תחילת השימוש בסימנים הסיניים ב[[יפן]], אך מקובל להניח כי [[נזיר]]ים [[בודהיזם|בודהיסטים]] הביאו עמם טקסטים סיניים ליפן ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]]. במשך הזמן, התפתחה השיטה הנודעת כ[[קאנבון]] (漢文), שיטה המשתמשת בסימנים סיניים בסיסיים ביותר עם סימני הגייה המאפשרים לקורא היפני לקרוא את הטקסט לפי ההגייה וחוקי ה[[דקדוק]] היפניים.
 
באותובאותה עת, לשפה היפנית לא הייתה צורת כתיבה עצמאית. לאחר זמן התפתחה צורת כתיבה שנקראה "מניוגאנה", אשר השתמשה במספר מוגבל של סימני קאנג'י תוך שימוש בצורת ההגייה שלהם בלבד וללא התייחסות למשמעות ה[[בלשנות|לשוני]] שלהם. מניוגאנה, אשר נכתבה בסגנון מעוגל מאוד, הפכה במרוצת השנים להיראגאנה, צורת כתיבה שהייתה נגישה לנשים (מהן נשללה הזכות להשכלה גבוהה). רבות מעבודות ה[[ספרות]] ב[[תקופת היאן]] שנכתבו על ידי נשים - נכתבו בהיראגאנה. צורת הכתיבה קאטאקאנה הגיעה לעולם בדרך מקבילה לזו של היראגאנה אחותה, כאשר [[פרחי כמורה]] ב[[מנזר]]ים פישטו את צורת המניוגאנה לצורת כתיבה פשוטה. הקאטאקאנה וההיראגאנה מכונות שתיהן בשם הקיבוצי [[קאנה (כתב)|קאנה]].
 
ככל שצורות הכתיבה היפניות התפתחו והתרחבו, החלה צורת הקאנג'י להיכנס לשימוש על מנת לציין מושגים, כגון [[שם עצם|שמות עצם]], [[שם תואר|שמות תואר]] ו[[פועל|פעלים]], בעוד הקאנה שימשה לכתיבת סיומות פעלים, מילים יפניות מיוחדות ומילים זרות (אם כי השימוש בהן לצורך זה התפתח מאוחר יותר; במקור כל המילים הזרות נכתבו בצורה [[פונטיקה|פונטית]] בעזרת קאנג'י).