מלודי מייקר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמה העבודה |
מ ←ציוני דרך בתולדות המגזין: קישורים פנימיים |
||
שורה 6:
בשנת [[1952]] החל המגזין לסקר [[רוק אנד רול]]. בשנת [[1958]] ייסד את מצעד המכירות של [[תקליט]]ים [[אריך-נגן|אריכי-נגן]] (LP).
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] סיקר המגזין את "[[לונדון החוגגת]]" (Swinging London), עתירת האירועים והלהקות הצעירות כמו ה[[ביטלס]], [[האבנים המתגלגלות]], ה[[יארדבירדס]], [[ג'ימי הנדריקס]] ועוד. בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] קידם המגזין להקות כ[[סטילי דן]], [[לד זפלין]], [[פינק פלויד]] ו[[דיפ פרפל]] ו[[זמר-יוצר|זמרים-יוצרים]] כ[[קט סטיבנס]], [[ניק דרייק]] ו[[סנדי דני]]. לקראת סוף העשור סיקר המגזין בהרחבה את [[רוק מתקדם|הרוק המתקדם]] וה[[גלאם רוק]]. בכך ביסס המגזין בעריכת ריי קולמן (Ray Coleman) עמדה כנגד ה[[פאנק (Punk)]], תוך תמיכה בכיוונים מוזיקליים "מסורתיים" יותר ומאמרי ניתוח אינטלקטואליים ורציניים.
אחד הכותבים הבכירים במגזין, ריצ'רד ויליאמס (Richard Williams), התנגד לגישה השמרנית של קולמן, שבעטיה, טען, איבד המגזין קוראים צעירים לטובת המתחרה, ה-"New Musical Express" {{כ}}(NME). ב-[[1980]] עזב ויליאמס את המגזין ובעקבותיו עזבו מספר כותבים ועורכים, חלקם ל-NME. ב-[[1981]] נאלץ קולמן עצמו לעזוב את מלודי מייקר. בראשית [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] המשיכו מכירות המלודי מייקר לצנוח.
| |||