|
בשנת 1890 היה חלק מיוזמה חלוצית של ראשי העדות היהודיות השונות ביפו להקים עדה משותפת, כדי ש"לא ייאמר עוד אשכנזי וספרדי". היוזמה לא האריכה ימים.<ref>אהרן שלוש, "מגאלאבייה לכובע טמבל", עמ' 43-42.</ref>
==חייו האישיים==
אהרן שלוש נשאנישא לאשהלשרה, את '''שרה ברוך,בת מצליח ברוך''', שמשפחתה עלתה ליפו מ[['''בצרה''']], [[עיראק]], ואביה היה מוכתר היישוב היהודי בשכםב[[שכם]]. לאהרן ושרה נולדו שבעה ילדים: אברהם חיים, רחל (מהודר), [[יוסף אליהו שלוש|יוסף אליהו]], יעקב, ג'מילה, סולטאנה ולונה. בניו, יוסף אליהו ואברהם חיים הלכו בדרכו, הקימו את בית העסק של "[[האחים שלוש]]" לחומרי בניין, ובהמשך גם [[בית חרושת "האחים שלוש"|בית חרושת]] למוצרי בניין טרומיים תחת אותו שם, שרבים ממוצריו שולבו בבניינים שנבנו בתל אביב וביפו עד סוף שנות ה-20. כקבלנים פעלו האחים רבות לבניין תל אביב והשכונות שקדמו לה. שניים מבניו, יוסף אליהו ויעקב (שהיה '''הגזבר הראשון''' של[[בנק אנגלו-פלשתינה|בנק אפ"ק]] ביפו), היו ממייסדי [[אחוזת בית]]. נכדו [[משה שלוש]] (בנו של יוסף אליהו) היה ראש העירייה השלישי של תל אביב, וכיהן בתפקיד במשך זמן קצר בשנת 1936 לפני שאולץ לוותר עליו בידי השלטונות הבריטיים לטובת [[ישראל רוקח]].
אהרן שלוש נפטר ב-[[7 באפריל]] [[1920]] בגיל 80 ונקבר לצד אשתו בבית הקברות הישן שברחוב טרומפלדור.
|
