שלמה דוד יהושע וינברג – הבדלי גרסאות

▲ר' '''שלמה דוד יהושע וינברג''' ([[שבט]] [[תרע"ד]], [[1914]] - [[ו' בחשוון]] [[תש"ד]], [[4 בנובמבר]] [[1943]]) היה [[אדמו"ר]] חשוב בדורו והאדמו"ר הרביעי של [[חסידות סלונים]], ובנו של ר' [[אברהם וינברג (השני)|אברהם וינברג השני]] מ[[סלונים]]. אמו, מרת אלקה ברכה, הייתה נינה של ר' [[מנחם מנדל מקוצק]]. נספה ב[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] קולדיצ'בו ב[[רוסיה הלבנה]] (בין שתי מלחמות העולם בפולין) שהיה סמוך ל[[ברנוביץ]]<ref>מחנה [http://yad-vashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201365.pdf קולדיצ'בו] [http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/Holocaust/Koldichevo.html (Koldichevo)] הוא מחנה ריכוז שהוקם במהלך [[תש"ב]] (ראשית [[1942]]) בחוות קולדיצ'בו, 18 [[קילומטר]]ים מברנוביץ בדרך לנובוגרודוק. חוץ מהיהודים שהובאו מ[[הורודישץ']]/[[גורודישץ']] (Gorodishche), [[ז'טל]], [[נובוגרודוק]], [[סטויבץ]] וברנוביץ, ששוכנו בנפרד ב[[אורווה]], נאסרו במחנה גם חברי [[מחתרת]] מ[[בלארוס]] ומ[[פולין]]. במחנה נספו 22,000 אנשים שרובם ככולם היו יהודים. במחנה קמה מחתרת יהודית שמנהיגה היה ה[[סנדלר]] שלמה קושניר. היא השיגה שני [[אקדח]]ים וארבעה [[רימון נפץ|רימונים]] והצטיידה גם ב[[חומצה]] להגנה מתגובתם של שומרי המחנה, שהכין [[כימאי]] יהודי. המחתרת ארגנה בריחה בליל [[סופה]] ב[[כ"ח באדר]] [[תש"ב]] ([[17 במרץ]] [[1942]]). 99 ברחו מהמחנה ומתוכם 75 לא נתפסו והצטרפו ל[[פרטיזנים]] כשרובם ליחידתו של [[טוביה בילסקי]].</ref>.