|
|
|
כאשר רמת ההמטוקריט אינה תקינה זוהי עדות להימצאותה של [[מחלה]] כלשהי או להפרעה.
ההתיחסותההתייחסות לנפח גדול מדי או קטן מדי של תאי הדם האדומים כמוה בדרך כלל כהתיחסותכהתייחסות להמוגלובין. [[ערכי נורמה בבדיקת דם|ערכי נורמה]] אצל גברים הם בין 42% ל- 52% ובנשים בין 36% ל- 48%. ערכים נמוכים יראו במצבי [[אנמיה]] וגבוהים במצבים כ[[עישון]], [[פוליציטמיה]] וכולי. לאחר ה[[לידה]] נע ההמטוקריט בטווח של 55%-70%. במצבי [[התייבשות|יובש]] יעלה ההמטוקריט כבטוי לירידת נפח התמיסה התוך [[כלי דם|כלית]], במצבי חבלה ודמם ישמר ההמטוקריט בדרך כלל בשלבים הראשונים או אף יעלה במצבי [[טראומה גופנית]] בהם קיים דלף נוזל מחוץ לכלי הדם כמו במעיכה.
באופן מסורתי משמש ההמטוקריט כמדד מקובל יותר ב[[ילוד]]ים וב[[פג]]ים לצורך קבלת החלטות על מתן תוצרי דם, מתן הורמון אריתרופואטין ומנגד על ביצוע החלפת דם חלקית במצבים של המטוקריט מוגבר מדי מחשש לנזקי צמיגות יתר.
|
