תקתוק השעון הביולוגי על מערכת החינוך – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האחד והיחיד (שיחה | תרומות) לעריכה |
האחד והיחיד (שיחה | תרומות) מ עיצוב |
||
שורה 4:
==שינה==
[[שינה]] הינה מצב פזיולוגי מחזורי המתאפיין בירידה [[במודעות]] וקשר עם הסביבה, ירידה בתנועתיות ופעילות השרירים והפחתה משמעותית של התנהגות רצונית.
===תפקוד המוח בשינה===
[[המוח]] אינו נח בשינה אלא פעיל באופן ייחודי בכך שהוא ממשיך לעבד גירויים מהסביבה. השינה קשורה בתפקודם של שלושה מוליכים עצביים שהינם: [[סרוטונין]], [[נוראפינפרין]] [[והיסטמין]]. רמתם פוחתת עם ההירדמות ועולה עם ההתעוררות. ההיסטמין אחראי על הרדמה ועוררות הגוף ואילו הפחתת הפעילות של [[סרוטונין]] ו[[נוראפינפרין]], גורמת לתופעת רפיון במתח השרירים [[בשנת רע"מ]]. הפרשת יתר של היסטמין גורמת [[לנדודי שינה]], ואילו אנשים שנוטלים תרופות נוגדות אלרגיה אנטי-היסטמיניות נוטים לנמנום. בנוסף, גופנו מפריש הורמון הקרוי [[קורטיזול]] בצורה מחזורית במהלך היממה. עם ההתעוררות בבוקר הפרשת הקורטיזול בדם עולה, ואילו בשעות הערב, לקראת השינה ובתחילתה הפרשת הקורטיזול בדם יורדת. רמת הקורטיזול עולה גם במקרים אחרים שבהם יש צורך באספקה מוגברת של מקורות אנרגיה לתאי הגוף, כמו במצבי דחק. הורמון מרכזי נוסף הגורם להרדמות הינו [[המלטונין]]. מלטונין הוא הורמון טבעי המופרש על יד [[בלוטת האצטרובל]] הממוקמת במרכז המוח. במשך היום, בלוטת האיצטרובל איננה פעילה, אך כאשר החשיכה יורדת, השעון הנמצא ב[[היפותלמוס]] מפעיל אותה, והיא מתחילה לייצר ולהפריש לדם מלטונין. שעת השיא של הפרשת המלטונין הינה תשע בערב. בשעה זו רמת המלטונין בדם עולה, ואנו מרגישים פחות ערניים ויותר עייפים. רמות המלטונין נשארות גבוהות במשך כ- 12 שעות, עד לירידה משמעותית ברמתו בדם בתשע בבוקר. גירוי של אור מפחית באופן ישיר את הפרשתו. ילדים מפרישים יותר מלטונין ממבוגרים. עם הגיל, הפרשתו פוחתת.
===שנת רע"מ===
מחקרים שונים הצביעו על כך שגיבוש וקיבוע עקבות [[הזיכרון]] במוח מתבצעים בשנת רע"מ הנקראת גם שנת חלום המתרחשת בשלב החמישי של השינה. בשלב הזה ישנה פעילות מוחית מוגברת החיונית לניקוי מאגרי זכרונות טפיליים. כמו כן, במהלך שנת החלום נפטר המוח מהאינפורמציה הלא חשובה ומארגן מחדש את הזכרונות.
===מחזורי ערות ושינה===
'''מחזור אולטרדיאני -''' מחזור שינה הנמשך לרוב בין תשעים למאה דקות, כאשר בסיומו מופיעה בדרך כלל יקיצה קצרה. שליש ראשון של הלילה מתאפיין בדומיננטיות של שלבי שינה עמוקים והשליש האחרון מתאפיין בשנת חלום.
שורה 41 ⟵ 44:
==לקריאה נוספת==
* חוזר מנכ"ל תשסד/2(א), ה' תשרי תשס"ד, 1 באוקטובר 2003.
* אלעד, ב. (2006). השעון הביולוגי בבריאות ובחולי. הרפואה, 145, 433-436.
* לביא, פ. (1994). עולמה הקסום של השינה. הצורך בשנת חלום, 12, 169-188.
* שחף, מ' (2001). "אנשי יום ואנשי לילה" – השפעתו של הורמון הקורטיזון על השעון הביולוגי והשפעת הפעילות הגופנית על רמות הקורטיזול. בתוך י' הקלמן (עורך), הגיגי גבעה ט': שנתון המכללה הדתית לחינוך גבעת ושינגטון (עמ' 137-129). הוצאת "כתב וספר".
שורה 60 ⟵ 59:
*Wolfson, A.R. (1996). Sleeping patterns of children and adolescents: Developmental trends, sisruptions and adaptations. Child and adolescents psychiatric clinics of north America, 5, 549-568.
</div>.
==קישורים חיצוניים==
*ציפי פרלמוטר, [http://www.aguda.co.il/student-health.html האגודה לבריאות הציבור]
| |||