קברי הסנהדרין – הבדלי גרסאות

המערה כונתה על ידי ה[[ערבים]] 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו קברי השופטים. ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה כמערת הקבורה של ה[[סנהדרין]], שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, ב[[שפיטה]]. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה (לפי אנציקלופדיה "מפה"), ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי [[האנציקלופדיה העברית]] מספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין.

 

 

המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של [[רימון מצוי|רימון]], [[אתרוג]] ועלי צמח ה[[אקנתוס]] הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי הקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הנם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של [[יהודים]]. היהודים ב[[ימי בית שני]] נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות [[אדם]] בגלל האיסור המקראי לעשות [[פסל (יצירה)|פסל]] ומסכה.