קברי הסנהדרין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארכאולוג;
שורה 7:
המערה כונתה על ידי ה[[ערבים]] 'קבור אל קוצ'א', שמשמעו קברי השופטים. ייתכן ששמה הערבי של המערה גרם לזיהויה כמערת הקבורה של ה[[סנהדרין]], שכן הסנהדרין עסקה, בין שאר תפקידיה, ב[[שפיטה]]. הסבר אחר לזיהוי המערה כקברות הסנהדרין הוא שבמערה ישנם בין שבעים לשמונים כוכי קבורה (לפי אנציקלופדיה "מפה"), ולכן נטו לחשוב שזהו מקום קבורת הסנהדרין שמספר חבריה היה שבעים ואחת. לפי [[האנציקלופדיה העברית]] מספר הכוכים במערה הוא בדיוק שבעים ואחד, דבר שכנראה העצים את המסורת בדבר היות המערה מקום קבורת הסנהדרין.
 
המערה עצמה הייתה ידועה בעם ישראל מאז שנת [[1235]], עת ביקר במערה [[יעקב השליח]]. עם השנים ציינו חכמים שונים את המערה וביניהם מפרש המשנה רבי [[עובדיה מברטנורא]], רבי [[משה באסולה]] ועוד. בשנת [[1903]] נוקתה המערה על ידי [[הארכאולוג]] האמריקאי ג"א ברטון. מלאכת החפירה הושלמה על הארכיאולוגהארכאולוג יוליוס יותם רוטשילד בשנת 1950. במערה נמצא [[ארון קבורה]] ועליו השם "יצחק". הארון נלקח ל[[צרפת]] וכיום הוא מצוי ב[[מוזיאון]] ה[[לובר]] ב[[פריז]].
 
המערה מעוטרת במשקוף בצורת גמלון. במשקוף עטורים מגולפים בצורה של [[רימון מצוי|רימון]], [[אתרוג]] ועלי צמח ה[[אקנתוס]] הוא ה"קוציץ הסורי". בתוך מבוא המערה מצוי משקוף מעוטר נוסף, המעוטר גם הוא בגילופים של עלי הקנתוס. העובדה שעיטורים אלו הנם של צמחים דווקא מחזקת את ההנחה שמערה זאת הייתה של [[יהודים]]. היהודים ב[[ימי בית שני]] נמנעו מלעטר את ארונות ומערות הקבורה בצורות [[אדם]] בגלל האיסור המקראי לעשות [[פסל (יצירה)|פסל]] ומסכה.