העלייה מגרמניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: העלייה; מוזיק; איינשטיין; מוזיקליים; הטכניון; {{הערות שוליים}};
שורה 1:
{{עליות}}
'''העלייה מגרמניה''' ל[[ארץ ישראל]] הייתה בעלת השפעה רבה על חיי ה[[יישוב]] והמדינה שבדרך. מרבית העולים מ[[גרמניה]] הגיעו לארץ בשנים 1939-1933, אם כי היו מעטים שהגיעו גם לפני ואחרי תקופה זו. העלייה מגרמניה הייתה שונה באופייה ובהרכבה מעליות אחרות באותה תקופה. חלק גדול מהעולים מגרמניה היו בעלי מקצועות חופשיים והיקלטותם ביישוב שינתה את אופיו במגוון של תחומים כמו [[מדע]], [[מוסיקהמוזיקה]], [[אדריכלות]], [[רפואה]], ו[[משפט]]. העלייה מגרמניה נתנה גם תנופה לחייי המשק והכלכלה ביישוב.
 
==הסיבות לעלייה==
הגורם המכריע לעליית רובם של יהודי גרמניה לארץ הייתה עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[1933]]. הנאצים הביאו להחמרה הדרגתית במעמדם החברתי, הכלכלי והמשפטי של היהודים במדינה, והביאו להגירה המונית ממנה. בשנים שמן עליית הנאצים לשלטון עד פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] עזבו את גרמניה (כולל בשטחים שסופחו אליה: [[אוסטריה]] ו[[צ'כוסלובקיה]]) קרוב ל-400 אלף יהודים. רובם היגרו לאמריקה ומדינות מערב אירופה (ביניהם [[אלברט איינשטיןאיינשטיין]], [[אריך פרום]] ו[[זיגמונד פרויד]]), אך חלקם עלו לארץ במסגרת [[העלייה החמישית]].{{הערה|1=[http://www.ushmm.org/wlc/en/article.php?ModuleId=10005468 German Jewish Refugees, 1933-1939], אנציקלופדיית השואה, באתר [[מוזיאון השואה האמריקני]]}} על פי הערכות שונות, נקלטו ביישוב באותה תקופה 90 אלף יהודים משטחי [[הרייך השלישי]], רובם מגרמניה, ומיעוטם מאוסטריה וצ'כוסלובקיה.
 
==תחומי השפעה של העולים==
גרמניה הייתה בתחילת המאה העשרים המדינה המובילה בעולם במחקר מדעי. יהודים רבים שימשו כחוקרים באוניברסיטאות הגרמניות השונות, והם פוטרו מתפקידיהם לאחר עליית הנאצים. החוקרים היהודים השונים נקלטו במקומות שונים בעולם, ומקצתם גם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] והצטרפו ל[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]] ול[[הטכניון|טכניון]] ב[[חיפה]]. קליטתם של החוקרים העולים ביניהם הפילוסוף [[מרטין בובר]], ההיסטוריון [[ריכרד קבנר]], הבלשן [[יעקב פולוצקי]], ואחרים סייעה להעלאת הרמה המדעית ולהתרחבות תחומי המחקר בארץ.
 
לעולים מגרמניה הייתה השפעה רבה גם על עיצוב פני עולם המוסיקההמוזיקה. חלק גדול מהנגנים של [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] שהוקמה בשנת 1936 היו נגנים מצטיינים שהגיעו מגרמניה לארץ. ידיעת השפה לא היוותה מכשול בתחום זה. העולים מגרמניה היוו גם חלק משמעותי מקהל המאזינים לתזמורת ולהרכבים מוסיקליםמוזיקליים אחרים שקמו בשנות השלושים.
 
רבים מהעולים היו בעלי השקפה ליברלית ובעלי מודעות לחשיבותם של זכויות אדם. הם הקימו את תנועת [[עלייה חדשה]] שהייתה ידועה בהשקפותיה הפוליטיות הליברליות בתקופת היישוב. המפלגה קיבלה כ-10 אחוז מקולות המצביעים ל[[אסיפת הנבחרים]] בשנת [[1944]]. עם הקמת המדינה רבים ממעצבי עולם המשפט הישראלי היו יוצאי גרמניה כמו שר המשפטים הראשון [[פנחס רוזן]], נשיא בית המשפט העליון הראשון [[משה זמורה]] ומבקר המדינה הראשון [[זיגפריד מוזס]].
 
==העליההעלייה מגרמניה בספרות העברית==
* הסופר [[ש"י עגנון]] תיאר ברומן רחב היריעה "[[שירה (ספר)|שירה]]" את עולמם של חוקרי האוניברסיטה העברית בתקופת היישוב. הדמות המרכזית ברומן היא ד"ר מנפרד הרברסט חוקר האוניברסיטה שעלה לארץ מגרמניה.
* הסופר [[נתן שחם]] תיאר ברומן "[[רביעיית רוזנדורף]]" את קורותיה של רביעיית מוזיקאים נגנים עולים מגרמניה ודפוסי היקלטותם ביישוב בסוף שנות השלושים.
שורה 31:
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
<references />
 
[[קטגוריה:עליות לישראל]]