חצי שיעור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; דוגמה; מכיוון; היות ש; כדי;
שורה 1:
ב[[הלכה]] היהודית, '''חצי שיעור''' היא אכילת מאכל ה[[איסור והיתר|אסור לאכילה]] בכמות מועטה, כמות הפחותה מ[[מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה|השיעור הדרוש לחיוב]], לדוגמאלדוגמה אכילה של פחות מ[[כזית]] [[חזיר]]. ישנה מחלוקת אמוראים האם ישנו איסור מהתורה בדבר זה, אך מוסכם כי אין בחצי שיעור בכדיכדי להתחייב בעונש על האיסור.
 
==מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש==
ב[[מסכת יומא]]{{הערה|{{בבלי|יומא|עד|א}}.}} נחלקו ראשוני האמוראים בנושא, בנוגע ל[[יום הכיפורים]]. התורה מחייבת את האוכל ביום הכיפורים בשיעור של [[גרוגרת]] ([[תאנה]] מיובשת) בכרת, מכיוןמכיוון שאכילה בשיעור כזה נחשבת לאכילה המיישבת את דעת האדם במקצת, ומפירה את עינוי הגוף. והשאלה היא אם אדם שאכל פחות משיעור כזה, עבר על איסור מהתורה.
 
דעתו של [[רבי יוחנן]] היא שאכילה בחצי שיעור גרוגרת אסורה מהתורה, הוא מנמק זאת בכך ש:{{ציטוטון|כיון דחזי לאיצטרופי איסורא קא אכיל}}, כלומר, מכיוןמכיוון שאכילה בשיעור כזו ראויה להצטרף עם שיעור אכילה דומה, נמצא שמדובר במעשה איסור. לדעת [[ריש לקיש]] חצי שיעור מותר מן התורה, היות וש:{{ציטוטון|אכילה אמר רחמנא וליכא}}, כלומר מכיוןמכיוון שלמעשה בחצי השיעור אין את ההיבט המעשי של כל השיעור, אין בכך כל איסור מהתורה.
 
רבי [[יוסף רוזין]], מציג בספרו "צפנת פענח"{{הערה|ראה בצפנת םענח לפי סדר א"ב אות ח'.}} שתי אפשרויות לפירוש שיטתו של רבי יוחנן האוסר חצי שיעור: האחת היא שמדובר ב'''סימן''', כלומר מכיוןמכיוון שחצי שיעור זה עלול להצטרף עם חצי שיעור אחר, סימן הדבר שחצי שיעור זה הינו מעשה איסור, שכן שני החצאים כאחד מהווים איסור מהתורה, ומכאן שגם חצי ממנו הוא מקצת מהאיסור, או שמדובר ב'''סיבה''' כלומר מכיוןמכיוון שהחצי שיעור עלול להצטרף עם חצי אחר, אסור לאכול גם את החצי הראשון.
 
==חורגים מהכלל==
לא בכל איסור יש את איסור חצי שיעור, ויש מה[[אחרונים]] המחלקים בין סוגי האיסורים.
 
דוגמאדוגמה כזו, היא [[מלאכת כותב]], שהיא כתיבת שתי אותיות ב[[שבת]]. לפי שיטתו של רבי [[מרדכי בנט]] במלאכה זו, כמו גם במלאכות [[מלאכת אורג|אורג]], [[מלאכת עושה שתי בתי נירין|עושה שתי בתי נירין]], שם המלאכה הוא רק כאשר האדם עושה את ה[[מלאכת מחשבת|מלאכה]] בשלימותה; ולכן גם לפי הדעה ש[[חצי שיעור]] אסור מהתורה, העושה מלאכות אלו בחצי משיעורם אינו חייב{{הערה|מגן אבות דף ג' ע"ב.}}. רבי [[נתן גשטטנר]]{{הערה|1=שו"ת להורות נתן [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14691&hilite=ed61023e-a7a6-46b7-bb2a-8c9543c4853c&st=%D7%A9%D7%A0%D7%99+%D7%91%D7%AA%D7%99+%D7%A0%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9F&pgnum=50 חלק ז'].}} מסביר, כי השיעור אינו במהות שם '''כותב''', אלא ב'''מלאכת''' כותב, כלומר למרות שכתיבה נחשבת לכתיבה גם באות אחת, '''מלאכת''' כתיבה היא רק על ידי פעולה מסוימת המבוצעת על ידי הכתיבה, ומכיוןומכיוון שבמשכן התבצעה המלאכה רק על ידי כתיבת שתי אותיות, ולאות אחת לא היתההייתה כל חשיבות ללא שהתאימה את עצמה לאות השנייה, לכן אין כתיבת אות אחת נחשבת מלאכה כלל. לעומת זאת, רבי [[אברהם מסוכטושוב]] חלוק בנושא, וסבור שגם במלאכת כתיבה יש איסור על חצי שיעור, כמו כל חצי שיעור שאסור מהתורה.
 
דוגמאדוגמה נוספת, היא [[מלאכת מפשיט]].
ה[[רמב"ם]]{{הערה|{{רמב"ם|שבת|יא|ה}}.}} פסק כי מלאכה זו היא רק בשיעור הפשטת עור שניתן לעשות ממנו [[קמיע]], אבל פחות מכך אין איסור כלל מהתורה{{הערה|{{בבלי|שבת|קיז|א}}.}}, אפילו מדין [[חצי שיעור]]. הרב [[שמואל וואזנר]]{{הערה|1=שו"ת שבט הלוי [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1411&hilite=45fcc570-5ccb-41da-8fd7-272bb08bd1e4&st=%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%98%D7%98&pgnum=108 חלק א'].}} מסביר, כי בניגוד לשאר המלאכות שיש חשיבות לעשייתם גם בחצי שיעור, הפשטת עור בפחות משיעור זה אינה נחשבת כלל להפשטה גם לא במובן רגיל{{הערה|וכפירוש רש"י שם.}}.