מיכאיל סדוביאנו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 42:
פרוץ [[מלחמת הבלקן השנייה]] בין רומניה ובין [[בולגריה]] ב 1913 גרמה לגיוסו כסובלטננט (סגן משנה) לגדוד 15 רגלים "רזבּויֶן" שהוצב בפלטיצ'ן ואחר כך בין 23 ביוני-31 באוגוסט השתתף בקרבות בבולגריה.
בשנים 1914-1915 רומניה נותרה עדיין נייטרלית ב[[מלחמת העולם הראשונה]] וסדוביאנו יכול היה עדיין להתפנות בשקט לכתיבה ולסיורים ספרותיים יחד עם ידידים כמו המשורר וה[[הומוריסט]] [[ג'ורג'ה טופרצ'אנו]].
בהתחלה התלהב מכניסת רומניה למלחמה לצד מעצמות "ההסכמה" (ה"אנטאנט") אבל הנסיון הצבאי החוזר וודאי השתלשלות הדברים בחזיתות לא גרמו לו נחת. גויס כלטננט במילואים ונדרש לערוך עיתון לחיילים בשם România - organ al apărării naţionale ("רומניה - בטאון להגנה לאומית") שבו השתתפו כמה מחשובי הסופרים - וולחוצה, [[אוקטביאן גוגה]], [[לוצ'יאן בלאגה]] ואחרים. חלק מהחומר שפרסם בעיתון זה נקבץ בקבצים "
אחרי כהונה נוספת קצרה בראש חברת הסופרים, בשנת [[1919]] ניסה את מזלו יחד עם טופרצ'אנו (שהשתחרר מהשבי הבולגרי) ופתח ביאשי, כתב עת והוצאה לאור משל עצמם - "אֶנסֶמנֶר ליטרארֶה" ''Însemnări literare'' (רישומים ספרותיים). בהוצאה זו פרסם את קובץ הנובלות "צללים" ''Umbre'' ואת החוברת "לזכרו של [[יון קראנגה|קריאנגה]]" (מוקדשת לגדול מספרי הסיפורים של חבל מולדובה במאה ה19 - יון קריאנגה
עם המשכיל השמאלני וסילה מורצון עם ארתור גורוביי הקים מגזין נוסף לספרות - "רבאשול פופורולוי" ("אגרת העם"). נסיונות אלה לא האריכו ימים. בתקופה זו סדוביאנו קנה ביאשי, על גבעת ה'''קופואו''', את הווילה " מון רפו" ("Mon repos") הידועה גם כ"הבית עם צריח", שהשתייכה בעבר למדינאי [[מיכאיל קוגלניצ'אנו]] ול[[בנקאי]] וה[[נדבן]] ה[[יהודי]] [[יעקב נוישוץ]]. בבית זה התארח בימי המלחמה המלחין [[ג'אורג'ה אנסקו|ג'ורג'ה אנסקו]].
| |||