בלדכילדיס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דורית (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
לימור י (שיחה | תרומות)
כפילות
שורה 11:
נולדו לה שלושה בנים שהפכו למלכים: כילדריך, כלותאר ותיאודריך.
 
לאחר שנפטר בעלה, ככל הנראה בין השנים 655 ל-658 (התאריך המדוייק אינו ידוע) ירש אותו בנה בן ה-5, [[כלותאר השלישי]] והיא הפכה לעוצרת בשמו עד הגיעו לגיל בגרות בשנת 664, שאז הוכרחה להצטרף למנזר. כמלכה הייתה [[מדינאי]]ת מיומנת, ביטלה את המנהג של מסחר בעבדים נוצרים ואף ביקשה את שחרורם של ילדים שנמכרו לעבדות. על פי הסיפור, כאשר שלושת בניה הגיעו לגיל מתאים וקיבלו כל אחד נחלה (כלותאר בנויסטריה, כילדריק ב[[אוסטרזיה]] ותיאודוריך כנראה ב[[ממלכת בורגונדי|בורגונדי]]) ויתרה בלדכילדיס על סמכויות השלטון ועל תוארה והצטרפה (או אולצה להצטרף) למנזר. את שארית חייה הקדישה כדי לשרת את העניים וחולים.
 
בלדכילדיס נקברה במנזר אותו הקימה, מנזר של מחוץ לפריז. הגיוגרפיה עליה (Vita Baldechildis) נכתבה זמן קצר לאחר מותה, כנראה בקהילת של. בדומה להגוגיורפיות אחרות על קדושים מהשושלת המרובינגית, גם הגיוגרפיה זו מספקת מספר עובדות היסטוריות. פולחן קדושים שלה החל בשנת 833 כאשר שרידיה הועברו מהמנזר הישן לכנסייה חדשה שנבנתה. בלדכילדיס הוכרזה כקדושה כ-200 שנה אחרי מותה על ידי ה[[אפיפיור]] [[ניקולאס הראשון]].