לאון פוליאקוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
בשנת 1981 פרסם את [[ממואר|זיכרונותיו]] תחת השם "L'Auberge des Musiciens", שחלק גדול ממנו מוקדש לתולדות ההתנגדות ולקורותיו בתקופת הכיבוש הנאצי. ספריו תורגמו לשפות רבות, ובסוף חייו גם ל[[רוסית]], לשמחתו הגדולה. היה נשוי ל[[מוסיקולוג|מוסיקולוגית]] ז'רמן פוליאקוב, שלאחר מותו אספה והוציאה לאור כתבים שהשאיר. בשנת 1989 קיבל את [[אות לגיון הכבוד]]. פוליאקוב הלך לעולמו ב-8 דצמבר 1997 בגיל 87 באורסיי, צרפת.
==מחקריו==
ארבע שנים לאחר שקיבל [[אזרחות]] צרפתית בשנת 1947, ולאחר חמש שנות נבירה בארכיונים גרמניים ואיסוף אינספור עדויות, פרסם פוליאקוב את מחקרו הגדול הראשון על האנטישמיות ועל השרשים הההיסטוריים והאינטלקטואליים שהניעו את השמדת היהודים בשואה, תחת הכותרת "מחזור השנאה"
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ייתכן שהדחף הראשון שלכם יהיה לסגור את 'מחזור השנאה' הזה בחרדה: למה האדם מסוגל, עד היכן הוא יכול להגיע בבהמיותו. אולם אל לכם לגדף את החיות: הן הורגות רק כדי לאכול. הדור שלנו היה עד לטבח העצום, המאורגן והמחושב ביותר: טבח אדמיניסטרטיבי, מדעי, מודע, מהסוג שגרמנים יכולים לבצע}}
שורה 14:
היה זה התיאור המקיף הראשון שהופיע על השואה.{{הערה|1=דן מכמן, [http://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:zT1WULy47MQJ:www1.yadvashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%2520Word%2520-%25205152.pdf+%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%91+%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA%22&hl=en&pid=bl&srcid=ADGEESjEBlUYgyndfXKqdIrR-K6MVngMXTNP9nA-ttDqEmzBCzUySFS-qXJNWkH0LhGgE6zP85FkxzCG7_umwsUNp4bQNgBWyiII9yl_qD-cjhoBLJihPv_FSClUoGx4iNB73XVdCyfa&sig=AHIEtbQ2wm8dkPQX5LqYvogwOFo4SlO9Gg נושא אחד, קולות אחדים: לשון ותרבות בחקר השואה], באתר יד ושם}} ה[[פילוסופית]] [[חנה ארנדט]] ציינה עם צאת הספר לאור כי "כל מי שרוצה לדעת 'מה באמת קרה' ו'איך', לא יוכל להימנע מלקרוא ספר זה, ואולי עדיף שיתחיל ממנו". גם הפילוסופים [[ז'אק מאריטן]] ו[[רמון ארון]], עיצבו מושגים רבים בהגותם על סמך עיון קפדני בחיבורו של פוליאקוב. הספר עודכן במהדורות הבאות באופן שוטף על ידי המחבר עד שנת 1993. כבר בשלב הראשון של מחקרו זה טען פוליאקוב כי מעבר לצעדות, ה[[רטוריקה]] ומכונת התעמולה, ה[[נאציזם]] "פעל בראש ובראשונה כדת". פוליאקוב היה גם ההיסטוריון הראשון שמתח ביקורת על שתיקת ה[[וותיקן]] וה[[אפיפיור]] [[פיוס השנים עשר]] מול פשעי הנאצים בתקופת השואה.
חמש הכרכים שפרסם על ההיסטוריה של האנטישמיות (Histoire de l’antisémitisme) מהעת העתיקה עד [[המאה ה-20]] המאה נחשבים כיום כספר יסוד במחקר האנטישמיות. בספרו "המיתוס הארי" בוחן פוליאקוב תוך סקירת היבטים מה[[אנתרופולוגיה]], ה[[פילוסופיה]], ה[[פסיכואנליזה]], ה[[דת]] וה[[בלשנות]], את מיתוס העליונות הארית שנוצר בהדרגה מאז ימי קדם, וכיצד הפך לבסוף במאות ה-19 ו-20 להיות חלק בלתי נפרד מהמחשבה המערבית. הספר עוסק בחיבור הזוועתי בין גזענות ל[[מדע]], ומראה שלעיסוק הכפייתי של הנאצים ב"טוהר הגזע" קדמה ספרות שלמה, בין השאר ה"מאמר על אי השוויון בין גזעי האדם" מאת [[ארתור דה גובינו]]. בספרו "הטלאי הצהוב", ערך פוליאקוב מחקר על המניעים הערכיים והתרבותיים של הצרפתים חסידי אומות העולם, שנשאו עליהם את [[הטלאי הצהוב]] כאות הזדהות. כמנהל המחקר ב-CNRS ערך מחקרים על מקורות הגזענות ורדיפת מיעוטים, מקורותיהם והצורות שהם יכולים לקבל.
==מבחר מספריו==
===תורגמו לעברית===
שורה 29:
*'''המיתוס הארי''', מסה על מקורות הגזענות והלאומנות (Le Mythe aryen. Essai sur les sources du racisme et des nationalismes - פריז, הוצאת קלמן לוי, 1971)
*'''קציר השנאה''', הרייך השלישי והיהודים (Le Bréviaire de la haine. Le IIIe Reich et les Juifs - הקדמה מאת פרנסואה מוריאק, פריז, קלמן לוי, 1951)
*'''הסיבתיות השטנית''' (La Causalité diabolique, הוצאת Calmann-Lévy, פריז 1980)
*'''פונדק המוזיקאים'''
==קישורים חיצוניים==
| |||