הטרונורמטיביות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sabe (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} המונח '''הטרונורמטיביות''' מתייחס למערכת של נורמות חברתיות הגורסות כי אנשים מתחלק..."
 
Sabe (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
 
המונח '''הטרונורמטיביות''' מתייחס למערכת של נורמות חברתיות הגורסות כי אנשים מתחלקים לשתי קטגוריות מגדריות משלימות (גבר או אישה) ושמהןאשר מהן נגזרים תפקידיהם הטבעיים בחברה. בנוסף, נורמות אלו מגדירות את ההטרוסקסואליות כנטייה המינית הנורמלית ומתייחסות למערכותלמערכת יחסים זוגית או מינית כראויה יותר (או אך ורק) אם הןהיא מתקיימותמתקיימת בין גבר ואישה. בהתאם לכך, השקפת עולם הטרונורמטיבית תטען לטבעיות הביולוגית של המין, זהות המגדר ותפקידי המגדר.
=מקור=מקורות המונח==
התיאורטיקןאת המונח תבע מייקל וורנר, תבעתיאורטיקן אתבתחום המונחמדעי החברה, בשנת 1991 באחת מעבודותיו הראשונות בנושא תאוריה קווירית, אולם הרעיון שמאחורי המושג מקורו בעבודותיה של האנתרופולוגית גייל רובין בנושא "מערכת המין/מגדר" ותובנותיה של אדריאן ריץ' בקשר ל"הטרוסקסואליות כפויה".
התיאורטיקן סמואל א. צ'יימברס טוען בסדרה של מאמרים שאת המושג הטרונורמטיביות יש להבין כמושג החושף את הציפיות, את הדרישות ואת המגבלות שנוצרות כאשר החברה מתייחסת להטרוסקסואליות כנורמה. המושג "הטרו נורמטיביותהטרונורמטיביות", שנוצר במקור על מנת לתאר את הנורמות שבהם נאלצים לא-הטרסוקסואליםהטרוסקסואלים להיאבק, שולב במהרה בשיח המגדר ובשיח הטרנסקסואליות.
==אפליה==
הטענות המרכזיות המופנות כלפי גישות הטרונורמטיביות מצד המבקרים אותן הן שגישות אלו מפעילות דיכוי, מוקיעות ודוחקות לשוליים ביטוייםאנשים מינייםהמבטאים ומגדרייםאת מיניותם בצורה הנחשביםהנתפסת סוטיםכסוטה, ומקשות על הביטוי העצמי במקרים בהם ביטוי זה אינו תואם את הנורמה ההטרוסקסואלית. ביטויים מיניים ומגדריים כאלה כוללים בדרך כלל לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, א-מיניים, אינטרסקס (להטבא"קים) וכן אנשים הנוהגים בפולגמיה, פוליאמוריה ומיעוטים אחרים כגון מיעוטים גזעיים. על פי הטענה, תרבות הטרוסקסואליתהטרונורמטיבית "מעניקה להטרוסקסואליות מעמד מיוחס כטבעית ונורמלית" ויוצרת אקלים חברתי שבו להט"בים מופלים בכל מה שקשור למעמד חוקי, נישואין ותעסוקה.
===אפליה כנגד יחידים להט"בים===
לפי האנטרופולוגית התרבותית גייל רובין, ההטרונורמטיביות של החברה הכללית יוצרת "היררכיית סקס" המדרגת את הפרקטיקה המינית בין "סקס טוב" ו"סקס רע" מבחינת מוסרית. בראש אותה היררכיה - הקצה ה"טוב" שלה - מוצב מין מונוגמי המכוון לרבייה בין שני הטרוסקסואלים המחוייבים זה לזו. כל מעשה מיני או אינדיבידואל שלא עומדים בקנה המידה זה מדורגים בסדר יורד עד אשר מגיעים לתחום "הסקס הרע". ספציפית, גם הומוסקסואלים המצויים במערכת יחסים זוגית ארוכת טווח וגם הומוסקסואלים הנוהגים במתירנות מינית מדורגים בין שני הקטבים. פטריק מקרירי, מרצה באוניברסיטת ניו-יורק, מאמין שהיררכיה זו מסבירה באופן חלקי את הסטיגמה הנפוצה לפיה להט"בים מרבים לעסוק בפרקטיקות מיניות "סוטות", פרקטיקות מיניות הנהוגות גם בקרב הטרוסקסואלים כגון צריכה של פורנוגרפיה ומין במקומות ציבוריים.
 
מקרירי מציין כי היררכיה זו משועתקת למקומות העבודה, שם נתקלים להט"בים באפליה המתבטאת במדיניות המונעת העסקת להט"בים וכן מנגנונים נוספים של אפליה. אלה הם האנשים המאכלסים את הדרגות הנמוכות ביותר בהיררכיה, כגון טרנסקסואלים, שנותרים הפגיעים ביותר והחשופים ביותר לאפליה גלויה. אותם אנשים מתקשים בדרך כלל למצוא תעסוקה.
 
במדינת ישראל כיום (2011) קשה לדחות מועמד לעבודה או לפטר עובד בשל נטייתו המינית, בהתאם לחוק שיווין ההזדמנויות בעבודה (אולם חוק זה אינו כולל זהות מגדר), אולם המצב אינו כזה בארצות אחרות. בארצות הברית, לדוגמה, ניתן לפטר עובד או לדחות מועמד לעבודה במידה ואינו הטרוסקסואל או אפילו במידה והוא ''נתפס'' כלא-הטרוסקסואל. מוכר במיוחד הוא מקרה שקרה ברשת המסעדות המאריקאיות "קראקר ברל" בשנת 1991, שם פוטרה עובדת עקב היותה לסבית מוצהרת. ההסבר שניתן מטעם הרשת ציטט מתוך מדיניות ההעסקה של הרשת, שם נטען כי עובדים המבטאים "העדפה מינית שאינה מפגינה ערכים הטרוסקסואליים נורמליים אינם תואמים את הערכים האמריקאיים המסורתיים". העובדת שפוטרה ועובדים נוספים, כגון מלצרים המפגינים התנהגויות "נשיות" (ונטען שהם היו היעד האמיתי של מדיניות זו) פוטרו על פי חוק בהתאם למדיניות העסקה המבקשת "להגן" על הערכים ההטרונורמטיביים ה"נורמליים".
===אפליה כנגד מיעוטים גזעיים ואחרים===
==היחס לנישואין ולמשפחה הגרעינית==
==הסגות==
==הומונורמטיביות==