נתיב תחבורה ציבורית – הבדלי גרסאות

הנת"צ - שהוא, כאמור, רק נתיב אחד בכביש שבו מותרת התנועה גם לכלי רכב לא ציבוריים - מהווה לעתים שם כוללני גם לסוגים אחרים של דרכים שבהן ניתנת עדיפות לכלי רכב ציבוריים. למשל, '''מסלול תחבורה ציבורית (מת"צ)''', שבו קיימת הפרדה פיזית (באמצעות מדרכות ומעקות) בין הנתיבים המיועדים לתחבורה ציבורית לבין שאר הנתיבים, או '''רחוב תחבורה ציבורית (רת"צ)''', שהכניסה אליו מותרת רק לכלי רכב ציבוריים. המת"צים והרת"צים מעניקים עדיפות גבוהה יותר לתחבורה הציבורית ומשפרים משמעותית את המהירות שלה, וכפועל יוצא מכך, גם את תדירותה.

==ביקורת==

יצירת נתיבי תנועה יחודיים עבור התחבורה הציבורית דורשת הקצאה של שטחי קרקע נוספים על מנת להרחיב דרכים קיימות לשימושי התנועה, לעיתים תוך הפקעה של רכוש פרטי, או לחילופין באה על חשבון צמצום נתיבי תנועה קימים חופשיים עבור כלי רכב פרטיים. יעילות ההפעלה שלהם תלויה במיוחד באכיפת חוקי התנועה ובעיקר את האיסור על כלי רכב פרטיים לנוע בהם או לחנות לאורכם לצד המדרכה. במקרים כאלה של הפרעה לתנועה לאורך הנת"צ , נאלצים כלי הרכב הציבוריים להשתלב בתנועה בנתיבים החופשיים ובכך להגביר את עומסי התנועה ולעכב את זרימתה.

==נתצי"ים בישראל==

ב[[ישראל]] קיימים מתנת"צים ב[[פתח תקווה]] (לאורך [[ציר ז'בוטינסקי]], בין [[מחלף גהה]] ל[[מרכז רפואי רבין#בית חולים בילינסון|בית חולים בילינסון]]), ב[[ירושלים]] (ב[[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|רחוב המלך ג'ורג']] וב[[דרך חברון]]) וב[[חיפה]] (ברחוב העצמאות וב[[הדר הכרמל]]; המתהנת"צים ב[[חיפה]] קרויים מסלולי [[מטרונית]], והם מתוכננים להוות את התשתית ל[[רכבת קלה]]).