מרקלוס השני – הבדלי גרסאות

'''האפיפיור מרקלוס השני''' (ב[[לטינית]]: '''Marcellus II'''{{כ}}; [[6 במאי]] [[1501]] – [[1 במאי]] [[1555]]), נולד '''כמרקלו כרביניקרוויני דאגלידגלי ספאנוצ'יספאנוקי''', היה [[אפיפיור]] מה-[[5 באפריל]] 1555, אחרי האפיפיור [[יוליוס השלישי]]. לפני מינויו כאפיפיור הוא היה ה[[קרדינל]] של [[סנטה קרוס]]. הוא היה האפיפיור האחרון שלא החליף את שמו עם מינויו.

יליד [[מונטאפאנו]], הוא היה בנו של ריכארדו כרביניקרוויני שהיה גזבר הכנסייה ב[[אנקונה]]. היה לו גם עניין באסטרולוגיה ולאחר שגילה שההורוסקופ של מרקלו מנבא לו מעמד גבוה ב[[הכנסיה הקתולית|כנסייה]], הוא ייעד אותו ל[[כומר|כמורה]].

אחרי תקופת לימודים ב[[סיינה]], עבר כרביניקרוויני ל[[רומא]] להמשיך את לימודיו. ב-1534 הוא מונה כמזכיר לאפיפיור [[פאולוס השלישי]] ( [[1534]]–[[1549]]) ושירת כיועץ קרוב לאחיינו של האפיפיור, אלסנדרו פארנספארנזה. בהמשך מינה אותו פאולוס השלישי לבישוף של [[ניכאסטרו]], איטליה ב-1539. כרביניקרוויני לא עבר את טקס ההסמכה כבישוף בפעם הזאת. ב-19 בדצמבר [[1539]], מינה אותו פאולוס השלישי לכומר-קרדינל של כנסיית "[[הצלב הקדוש בירושלים]]", ברומא. בעשור הבא נעשה כרביניקרוויני האדמיניסטרטור מטעם הכנסייה של מחוזות הבישוף של [[רג'ו]] ו[[גאביו]]. בכינוס [[המועצה של טראנט]] הוא נבחר לאחד משלושת נשיאי המועצה, ביחד עם הקרדינלים [[רגינלד פול]] ו[[גיוואני מריה קיוצ'י דל מונטה]] (לימים האפיפיור יוליוס השלישי). הוא המשיך לשרת בתפקיד הזה בשארית כהונתו של פאולוס השלישי, אז הוחלף על מנת לפייס את קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] [[קארל החמישי]]. ב -[[1548]] הוא מונה כספרן של ה[[ותיקן]].

בתשעה באפריל 1555, ביום הרביעי של ה[[קונקלווה]] אחרי מותו של יוליוס השלישי (1550–1555), נבחר כרביניקרוויני לאפיפיור חרף מאמציו של הקיסר [[קארל החמישי]] למנוע את בחירתו. האפיפיור החדש שבר את המסורת ובחר לכהן בשמו, כמרקלוס השני. הוא האפיפיור האחרון עד-היום ששם הכהונה שלו תואם את שמו הפרטי בלידה. מרקלוס השני גם הוסמך כבישוף וגם הוכתר כאפיפיור ביום הבא, בטקס שהיה צנוע בגלל קיומו בתקופת הלנט. ההסמכה שלו כבישוף נדרשה שכן למרות שהוא ניהל כמה מחוזות בישופות כבישוף, הוא מעולם לא הוקדש כבישוף לפני כן.

מרקלוס השני רצה לעצב מחדש הרבה מהנהלים הפנימיים של הכנסייה, אך גופו נכנע לעייפות של הקונקלווה, הטקסים המתישים הקשורים במינויו, החרדות מהמשרה שלו, ועומס הפונקציות האפיפיוריות של [[השבוע הקדוש]] וחג הפסחא. מהר מאוד חלה מרקלוס, וחרף הטיפול המסור, שכלל עטיפתו בעורות כבשים מהבילים, הוא מת ביום ה -22 לבחירתו.

למרקלוס השני יצא מוניטין של אדם ישר, בעל טקט ויכולת. מאמינים כי ה[[מיסה פפה מרצ'לי]] (שחיבר [[ג'ובאני פלסטרינה]] לפני או ב -[[1565]]) הולחנה לכבודו. עם תקופת כהונה של 22 ימים, האפיפיור מרקלוס השני מדורג שישי ברשימת 10 האפיפיורים שכיהנו זמן קצר ביותר. יורשו היה האפיפיור [[פאולוס הרביעי]].