אופן חיתוך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
מ בוט - מחליף מסויימ במסוימ
IdealX (שיחה | תרומות)
שורה 3:
==מאפייני אופני החיתוך==
המונח אופן החיתוך כולל כמה מאפיינים של העיצורים:
===מנגנונימנגנון זרימת אוויר===
[[מנגנון זרימת האוויר]] הוא מאפיין הכולל את האיבר המווסת את זרימת האוויר והכיוון בו זורם האוויר. מנגנוני זרימת האוויר השונים הם:
* '''[[מנגנון ריאתי מחוצן]]''' - תנועת ה[[סרעפת]] המתרפההעולה למעלה יוצרת לחץ חיובי בבית החזה וגורמת לשחרור האוויר מהריאות החוצה דרך חלל הפה או האף. מנגנון זה הוא הנפוץ ביותר (הנורמלי).
* '''[[מנגנון גרוני מחוצן]]''' - תנועת פיקת הגרון העולה למעלה יוצרת לחץ חיובי בחלל הפה וגורמת לשחרור אוויר מהגרון החוצה דרך חלל הפה הוא העף. מנגנון זה יוצר את [[עיצורים הדופים|העיצורים ההדופים]].
* '''[[מנגנון גרוני מפונם]]''' - תנועת פיקת הגרון היורדת למטה יוצרת לחץ שלילי בחלל הפה וגורמת לשאיבת אוויר פנימה לתוכה. מנגנון זה יוצר את [[עיצורים עצורים|העיצורים העצורים]].
* '''[[מנגנון וילוני מפונם]]''' - תנועת הוילון היורד למטה יוצרת לחץ שלילי בחלל הפה מאחוריוגורמת הסתימהלשאיבת כךהאוויר שאווירפנימה נשאבלתוכה. פנימהמנגנון זה יוצר את [[עיצורים מצוצים|העיצורים המצוצים]].
 
===מידת הקירבה===
מידת הקרבה היא מאפיין את מידת הקירבה בין איבר ההגייה הפעיל לאיבר ההגייה הסביל. מידות הקירבה השונות הן:
* '''עיצור מקורבסותם''' - איבר ההגייה הפעיל מתקרב לאיבר ההגייה הסביל עד לרמה שאינהשל מאפשרתסתימת יצירתחלל צלילהפה חיכוך בעת שחרור האווירומשתחרר.
** '''[[עיצורים פוצצים|עיצור פוצץ]]''' - עיצור סותם שבו האוויר משתחרר בבת אחת דרך הפה. נקרא גם סותם אוראלי.
* '''עיצור חוכך''' - איבר ההגייה הפעיל מתקרב לאיבר ההגייה הסביל עד לרמה של יצירת מרווח אוויר צר יחסית בו משתחרר האוויר עם צליל חיכוך.
** '''[[עיצורים אפיים|עיצור אפי]]''' - עיצור סותם שבו האוויר משתחרר כולו או חלקו דרך האף. נקרא גם סותם נזאלי.
* '''עיצור מחוכך''' - איבר ההגייה הפעיל מתקרב לאיבר ההגייה הסביל עד לרמה של סתימת חלל הפה יוצר בחלל הפה ומתרחק ממנו תוך כדי שחרור צליל חיכוך.
* '''[[עיצורים מקורבים|עיצור סותםמקורב]]''' - איבר ההגייההגייה הפעילפעיל מתקרבהמתקרב לאיבר ההגייה הסביל עד לרמה שלשאינה סתימתמאפשרת חלליצירת הפהצליל חיכוך בעת שחרור האוויר.
** '''עיצור נזיל''' - עיצור מקורב שאין לו זיקה לתנועה.
 
** '''חצי תנועה''' - עיצור מקורב שיש לו זיקה לתנועה.
===מנגנוני זרימת אוויר===
* '''[[עיצורים חוככים|עיצור חוכך]]''' - איבר ההגייההגייה הפעילפעיל מתקרבהמתקרב לאיבר ההגייה הסביל עד לרמה של יצירת מרווח אוויר צררחב יחסית בו משתחרר האוויר עם צליל חיכוך.
מאפיין הכולל את האיבר המווסת את זרימת האוויר והכיוון בו זורם האוויר. מנגנוני זרימת האוויר השונים הם:
* '''[[עיצורים מחוככים|עיצור מחוכך]]''' - איבר ההגייה הפעיל מתקרב לשני איברי הגייה סבילים.
* '''[[מנגנון ריאתי מחוצן]]''' - תנועת ה[[סרעפת]] המתרפה יוצרת לחץ חיובי בבית החזה וגורמת לשחרור האוויר מהריאות החוצה דרך חלל הפה או האף. מנגנון זה הוא הנפוץ ביותר (הנורמלי)
* '''[[עיצורים צדיים|עיצור צדי]]''' - זרם האוויר עובר מצד אחד אוזורם משני צדי הלשון.
* '''[[מנגנון גרוני מחוצן]]''' - תנועת פיקת הגרון למעלה יוצרת לחץ חיובי בחלל הפה וגורמת לשחרור אוויר מהגרון החוצה.
* '''[[עיצורים חבוטים|עיצור חבוט]]''' - איבר ההגייה הפעיל נשלך כנגד איבר ההגייה הסביל על ידי התכווצות שרירים יחידה.
* '''[[מנגנון גרוני מפונם]]''' - תנועת פיקת הגרון למטה יוצרת לחץ שלילי בחלל הפה וגורמת לשאיבת אוויר פנימה.
* '''[[עיצורים מורעדים|עיצור מורעד]]''' - איבר ההגייה הפעיל נשלך כלפי איבר ההגייה הסביל תוך כדי מספר התכווצויות שרירים רצופות ומהירות.
* '''[[מנגנון וילוני מפונם]]''' - תנועת הוילון יוצרת לחץ שלילי בחלל הפה מאחורי הסתימה כך שאוויר נשאב פנימה.
 
===מאונפפות===
מאפיין המתייחס לחלל דרכו זורם האוויר. האנפוף יוצר הבחנה בין סוגי העיצורים הבאים:
* '''[[עיצורים אוראליים|עיצור אוראלי]]''' - עיצור אשר בעת הפקתו זורם האוויר דרך חלל הפה.
* '''[[עיצורים נזאליים|עיצור נזאלי]]''' - עיצור אשר בעת הגייתו זורם האוויר דרך חלל האף.
 
===צדיות===
מאפיין המתייחס לאזור בו עובר האוויר בחלל הפה יחסית למצב ה[[לשון (איבר)|לשון]]. הצדיות יוצרת הבחנה בין העיצורים הבאים:
* '''[[עיצורים מרכזיים|עיצור מרכזי]]''' - זרם האוויר עובר מעל מרכז הלשון, רוב העיצורים הם מרכזיים.
* '''[[עיצורים צדיים|עיצור צדי]]''' - זרם האוויר עובר מצד אחד או משני צדי הלשון.
 
==אופני החיתוך==