פורט סאמטר – הבדלי גרסאות

ב-[[11 באפריל]] [[1861]] נשלחו מטעמו של הגנרל בורגארד שלושה קצינים על מנת לדרוש את כניעתה של המצודה. משלחת הקצינים נתקלה בסירוב. לאחר התיעצות עם [[מזכיר המלחמה של הקונפדרציה]] [[לירוי ווקר]] נשלחו הקצינים אל המצודה שוב ועוכבו כ-10 שעות עד אשר קיבלו את תנאי הכניעה של המצודה. תנאי הכניעה לא היו מקובלים על המשלחת וכאשר חזרו הקצינים אל [[פורט ג'ונסון (קרוליינה הדרומית)|פורט ג'ונסון]] הסמוך הורה הקולונל [[ג'יימס צ'סנוט]] על פתיחת המתקפה הארטילרית על המצודה. האש החלה ב-[[12 באפריל]] [[1861]] בשעה 04:30 כאשר החלו תותחי הקונפדרציה להפגיז את פורט סאמטר. הנצורים השיבו אש אך זו ,עקב מספרם המועט של המגינים ושל התותחים, לא הייתה יעילה. ב-[[13 באפריל]], לאחר 34 שעות של הפגזה רציפה, נכנע חיל המצב והמצודה פונתה מחיילי צבא האיחוד ועברה לידי [[צבא הקונפדרציה]]. במהלך הקרב עצמו לא נהרג אף חייל אחד מאש התותחים, ההרוג היחידי במהלך הקרב היה בעת פיצוץ באחד התותחים בעת [[מטח כבוד]] אשר נורה מתותחי האיחוד בהצדה להורדת [[דגל פורט סאמטר|דגל האיחוד]] מתורן המצודה. הדגל עצמו הפך לסמל לגבורתם של מגיני המצודה כאשר הובא בידי מייג'ור אנדרסון צפונה.