חצר שטרויס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 4:
שטרויס (1847–1904) היה נינו של רבי [[יצחק אריה וורמסר|יצחק זקיל לייב וורמסר]] ("הבעל שם ממיכלשטט") וחותנו של [[יעקב רוזנהיים]], מייסד [[אגודת ישראל]]. את הונו עשה בעסקי [[בנקאות]]. למרות היותו בן התרבות הגרמנית הוא נמשך ל[[יהדות מזרח אירופה|יהדות המזרח-אירופית]] ובמיוחד ל[[תנועת המוסר]] ולראשיה. הוא תמך כלכלית במוסדות תורה וב[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]], ולפי עדות חתנו רוזנהיים{{הערה|'''זכרונות''', [[הוצאת נצח]], עמ' 59.}} הוא פיזר לצדקה "הרבה יותר מחמישית מהונו".
 
שטרויס התקרב לרבי [[שמחה זיסל זיו]], "הסבא מקלם", ואף תרם ל"בית התלמוד" בקלם 6,000 [[רובל]].{{הערה|דב כץ, '''תנועת המוסר''', כרך ב', עמ' 60.}}. בשנת תרנ"ד (1894), עם מותה של אשתו, החליט שטרויס ליזום פעולת צדקה לעילוי נשמתה. הוא בחר ברבו ובמורו האישי – הרב [[יעקב שור]], לשליחו, ומימן את נסיעתו לארץ ישראל, במטרה לעזור במפעל יישובה. הרב יעקב שור נסע לירושלים מצויד בכספו של הרב שטרויס. זיקתו של שטרויס לרוח המוסר של "הסבא מקלם", הביאה להחלטה לתרום את הכסף להקמת קומפלקס דירות מחוץ לחומות העיר העתיקה, בשכונת מוסררה, עבור משפחות רבנים מאנשי תנועת המוסר.
 
במרכז חצר שטרויס הוקם בכספי תרומתו של שטרויס מבנה ל[[ישיבת אור חדש]], שנוסדה על ידי קבוצה מתלמידי "הסבא מקלם" בראשות הרב [[שמואל הלל שינקר]] והרב [[ברוך מרקוס]].