סייטסוואפ – הבדלי גרסאות

* אנו מחלקים את הזמן שבו אנו עושים ג'אגלינג, לחלקים שווים, להם אנו קוראים "ביטיםפעימות".

* בכל ביטפעימה זורקת יד אחת (ורק אחת) לסירוגין, בביטבפעימה הראשוןהראשונה ימין, השניהשניה שמאל וכו'.

* השיטה לא מתחשבת בזמן התפיסה של הכדורים אלא רק בזמן הזריקה הבאה, כמובן, שעולם הג'אגלינג כן מתעניין גם בזמן התפיסה. סייטסוואפ מתייחס לזמן ההחזקה של הכדורים כשווה, זהו אחד מיסודות השיטה, וגם בפועל, זו הצורה הכי טבעית ונפוצה. במקרה שזמן ההחזקה שווה התפיסה תמיד תהיה מעט לפני הזריקה הבאה, חצי ביטפעימה, פחות או יותר, ועל כן הזריקה הבאה והתפיסה הן בעצם כשני צדדים של אותו המטבע.

הזריקות השונות ממוספרות, מספר הזריקה מעיד כמה ביטיםפעימות יעברו עד שהחפץ שנזרק יזרק בשנית. יד ימין זורקת רק בביטיםפעימות זוגייםזוגייות ויד שמאל באי זוגיים זוגיות או להפך, ולכן, בזריקות של מספרים זוגיים החפץ נוחת בחזרה באותה היד, בעוד שבזריקות של מספרים אי זוגיים החפץ מחליף ידיים. המספר 0 הוא ביטפעימה בזמן שבושבה ליד הזורקת אין חפץ לזרוק, המספר 1 מתייחס (לרוב) לזריקה שטוחה, העברה מיד ליד - מכיוון שכבר בביטבפעימה הבאהבאה החפץ צריך להזרק בשנית, המספר 2 הוא זריקה ממש נמוכה לאותה היד, לרוב בפועל מיושמת כהחזקה של החפץ למשך הזמן שבו הוא אמור להיות באוויר. המספר 3 הוא זריקה מיד ליד, כמו ב"קסקייד" התבנית הבסיסית של ג'אגלינג ב3 כדורים, המספר 4 לאותה היד כמו ב"פאונטיין" התבנית הבסיסית של 4 כדורים, המספר 5 כמו בקסקייד 5 כדורים וכן הלאה, כדי למנוע בלבול, מספרים מעל ל-9 נכתבים כאותיות אנגליות החל מ-a=10. בתמונה אפשר לראות הדמיה של גובה יחסי משוערך לזריקות 1,2,3,4,5. <br />

הדיאגרמה מתארת תמונה של תבנית ג'אגלינג, מנקודת מבט עליונה. כל יד שבתמונה מייצגת ביטפעימה בזמן, כשהלהטוטן המדומה שבדיאגרמה צועד קדימה עם כל זריקה. הביטהפעימה הראשוןהראשונה, ביטפעימה 0, הוא הראשוןהראשונה מלמעלה ו-11 הואהיא הביטהפעימה האחרוןהאחרונה בתחתית. המספר שמקביל ליד שזורקת מעיד על גובה הזריקה, כל אחד מהקווים, סגול, כחול וירוק עוקב אחר מסלולו של כדור אחד. כך למשל, אנו יכולים לראות שלאחר הזריקה של הכדור הסגול כ-5 בביטבפעימה 0, הכדורים הבאים שנזרקים הם הכדור הכחול, הירוק, הירוק בשנית והכחול בשנית סה"כ 4 פעולות, לפני שבחמישית הכדור הסגול נזרק שוב.

<br /><br />

כאשר שני כדורים נזרקים לגבהים שבהם הם אמורים להזרק בפעם הבאה באותובאותה ביטהפעימה, נוצרת התנגשות, שהופכת את הסייטסוואפ ללא תקין.

: אם נתעד ברישום את זמני הזריקות (ביטיםפעימות) והזריקות נוכל לראות בבירור איפה נוצרת התנגשות, ניקח את הסייטסוואפ 531 כדוגמא

| ביטפעימה: ||...|| 8 || 7 || 6 || 5 || 4 || 3 || 2 || 1 || 0

| ביטפעימה הבאהבאה בובה יזרק החפץ: ||... || 9 || 10 || 11 || 6 || 7 || 8 || 3 || 4 || 5

מכיוון שכל כדור יזרק בפעם הבאה בביטבפעימה נפרדנפרדת אין בסייטסוואפ התנגשויות והואוהסייטסוואפ תקין. לעומת זאת, ניקח לדוגמא את הסייטסוואפ 513

| ביטפעימה: || ...|| 8 || 7 || 6 || 5 || 4 || 3 || 2||1|| 0

| ביטפעימה הבאהבאה בובה יזרק החפץ: || ... || 11 || 8 || 11 || 8 || 5 || 8 || 5 || 2 || 5

אפשר לראות שהכדורים שנזרקים בביטיםבפעימות 0,2,4 מתנגשים, כמו גם הכדורים שנזרקים בביטיםבפעימות 3,5,7 והכדורים שנזרקים בביטיםבפעימות 6 ו-8, מכאן שהסייטסוואפ אינו תקין - כל שלושת הכדורים שבו מתנגשים. <br />

אפשר לפשט את תהליך בדיקת ההתנגשויות לחוק: כאשר יש שני מספרים בסייטסוואפ, והראשון מבניהם גדול, אם המרחק (בביטיםבפעימות) בין שני המספרים שווה להפרש בניהם הסייטסוואפ אינו תקין. ע"פ חוק זה אפשר לשלול מראש צירופים כ-43 או 3_5 כלא תקינים.

* אפשר להחליף "טו סוואפ" (מכאן מקור השם סייטסוואפ) בין שני כדורים בסייטסוואפ תקין – כאשר משאירים את זמן הזריקות והנחיתות של הכדורים זהה אבל משנים את הסדר שבו הם נוחתים. למשל ניקח את התבנית 33, אם זרקנו את הכדור הראשון בביטבפעימה הראשוןהראשונה ואת הכדור השני בביטבפעימה השניהשניה הרי שהפעם הבאה שהכדורים האלו יזרקו יהיו בביטבפעימה הרביעיהרביעית והחמישיוהחמישית בהתאמה, אם נחליף בין הכדורים, הכדור הראשון יזרק שוב בביטבפעימה החמישיהחמישית והכדור השני יזרק בביטבפעימה הרביעיהרביעית - מכאן שמספריהם החדשים יהיו 42.

עד כה, סייטסוואפ בחנה את הזריקות שלנו, ומתי פעם באה יזרק כדור, עוד דרך לגשת לנושא, היא לבחון את ה"מצב" של הכדורים באוויר, ז"א לא להסתכל רק על כדור אחד בכל ביטפעימה אלא לראות את התמונה השלמה של התבנית. דיאגרמות מצב, מתארות מעין "תחזית" שבה הן מראות כמה זמן יש לכל כדור עד שהוא נזרק שוב, הן מורכבת משורה של משבצות המאוכלסות ע"י הסימנים "X" ו "-" , כל משבצת מסמנת ביטפעימה בזמן, אם יש במשבצת כדור היא מסומנת בסימן X ואם אין בסימן - המשבצת השמאלית ביותר היא הזמן הנוכחי, אם יש בה כדור הוא חייב להזרק בביטבפעימה הזההזו לאחת המשבצות הריקות הפנויות, אם אין בה כדור, הסייטסוואפ של הביטהפעימה הוא 0. כדי לעבור לביטלפעימה הבאהבאה אנו מוחקים את המשבצת השמאלית ביותר ומוסיפים עוד משבצת מצד ימין, אנו משבצים את הכדור שנזרק באחת המשבצות הפנויות. כך למשל, המצב XX--X מתאר מצב בו בשניבשתי הביטיםהפעימות הקרוביםהקרובות נוחת כדור, לאחר מכן יש שנישתי ביטיםפעימות פנוייםפנויות (לעת עתה) ולאחר מכן עוד כדור שנוחת, לאחר שאנו מסירים את הכדור הראשון ומוסיפים עוד משבצת אנו מקבלים את שלב הביניים הזה -X--X(חשוב להדגיש שזה הוא רק שלב ביניים), אנו מתבוננים ורואים איפה אפשר לשבץ את הכדור שזרקנו, הזריקה 1 תפוסה, יש שם X ואם נזרוק 1 תווצר התנגשות, אם נזרוק 2 נקבל את המצב -XX-X, לחלופין, בזריקה 3 נקבל את המצב -X-XX, המשבצת של 4 תפוסה, ואם נזרוק 5 נקבל את המצב X--XX, במידה והיינו רוצים לזרוק מספר שהוא יותר גבוה מ-5 כל שהיינו צריכים לעשות הוא להוסיף עוד משבצות, מספר המשבצות קובע את הגובה המקסימלי, בעוד מספר הסימנים X מעיד על כמות הכדורים.<br />

סייטסוואפ סינכרוני מתאר תבניות שבהן שתי הידיים זורקות ביחד בכל ביטפעימה, תבניות אלו, יחסית נפוצות בעולם הג'אגלינג, במיוחד במספרים זוגיים של כדורים, אבל גם במספרים אי זוגיים ואפילו בתרגילים פשוטים ב-3 כדורים. מכיוון שבכל ביטפעימה מתבצעות 2 זריקות, הביטהפעימה נרשםנרשמת בתוך סוגריים עם פסיק בין שני המספרים, לדוגמא (4,4). מטעמי נוחיות ושמירה על עקביות, מכפילים ב-2 את גובה הזריקה של כל מספר בסייטסוואפ סינכרוני. למשל, תבנית "פאונטיין" סינכרונית ב-4 כדורים (2 כדורים בכל יד) היתה אמורה תיאורטית להרשם כ(2,2) מכיוון שכל כדור נזרק שוב בביטבפעימה שאחרי הבאהבאה, אבל בפועל התבנית נירשמת כ(4,4) וזה משתי סיבות עיקריות: <br />

1. כדי לשמור על התאמה לסייטסוואפ א-סינכרוני, ההכפלה ב-2 גורמת למספרים לתאר את אותן זריקות בשתי השיטות, אחרת הזריקה של 4 כדורים בסייטסוואפ סינכרוני היתה נכתבת כ2, אל מול 4 בסייטסוואפ א-סינכרוני..<br />

אפשר לדמיין את ההכפלה כהוספה של ביטפעימה ריקריקה, בין כל ביטפעימה לביטלפעימה כמו בדיאגרמת הסולם שמימין. <br />

דרך לרשום מצבים בסייטסוואפ סינכרוני היא לרשום אחד על יד השני את המצב של כל יד כאשר כל ביט משבצת מסמנת 2 ביטיםפעימות כך למשל -XXX XX מתאר מצב שבו בביטיםבפעימות 2 ו-4 נוחת כדור בכל יד, ובביטובפעימה 6 רק ביד שמאל.

מולטיפלקס הוא שם לזריקה של יותר מכדור אחד מאותה היד באותובאותה הביטהפעימה. הוא נכתב ע"י סימון בסוגריים מרובעים, הסימון [43] לדוגמא, מסמן ביטפעימה אחדאחת שבושבה נזרקים מאותה היד 2 כדורים לגבהים שונים 3 ו-4, כל זריקה יכולה להכלל במולטיפלקס חוץ מהזריקה 0 (שיכולה להכלל תיאורתית אבל לא נכללת מסיבות ברורות).<br />

חוק הממוצע ממשיך לחול גם על מולטיפלקסים, בכדי שהסייטסוואפ יהיה תקין אנו מחברים את סכום המספרים ומחלקים באורך המחזור, כשהזריקות שבתוך הסוגריים נחשבות כזריקה אחת (מתרחשות באותובאותה הביטהפעימה) 4+3+2+3 = 12/אורך מחזור 3 = 4 כדורים. <br />

"התנגשויות" שהוזכרו בתת נושא הרלוונטי, במקרה של מולטיפלקסים הן חלק הכרחי מן התבנית, אם משתמשים בשיטת הרישום של כל ביטפעימה וזריקה, יש לוודא שבכל ביטפעימה שבושבה מתבצעת זריקת מולטיפלקס יש את מספר הכדורים הרלוונטי, ושבביטיםושבפעימות עם זריקות רגילות אין התנגשויות. כדי למנוע התנגשויות פיזיות באוויר או את הצורך לתפוס שני כדורים בבת אחת. נהוג להשתמש ב"זמני החזקה" שונים או בזריקה 2 כהחזקה בביטבפעימה שלפני המולטיפלקס. <br />

בסייטסוואפ א-סינכרוני בסיסי בכל ביטפעימה נזרק כדור אחד. שיטה זה עובדת גם ליד אחת, 3 או 4 ידיים ואפילו יותר. כך ניראת טבלה המתארת את הסייטסוואפ 756 (תקין ל-6 כדורים), המבוצע ע"י שני להטוטנים (4 ידיים):

| ביטפעימה: || 0 || 1 || 2 || 3 || 4 || 5 || 6 || 7 || 8

אפשר לראות בטבלה שכל אחד מהלהטוטנים זורק רק בחצי מהביטיםמהפעימות, מכאן נוצרת חלוקה ל2 סוגים של סייטסוואפים, שמתקיימים יחד, כאשר מעורב יותר מלהטוטן אחד: מקומי, וגלובלי.

על אף שהרבה תבניות פאסינג מתבססות על קצב א-סינכרוני, עדיין יש רוב משמעותי לתבניות סינכרוניות, כל סייטסוואפ סינכרוני (בעל שתי זריקות בכל ביטפעימה) ניתן לטרנספורמציה פשוטה לסייטסוואפ ב-4 ידיים, שיטת הטרנספורמציה עובדת לפי הסדר: (א' ימין, ב' ימין) (א' שמאל, ב' שמאל):<br />

הרחבת השיטה למסירות בקצב סינכרוני ליותר מ-2 להטוטנים משתמשת בשיטה הלא נפוצה להרחבת סייטסוואפ סינכרוני (...y,y,y) שיטה זו עובדת ע"פ אותו עקרון של סייטסוואפ סינכרוני רגיל, רק שבין כל ביט זריקה נוסףנוספת עוד ביטפעימה נעלםריקה על כל כדור שנוסף לביט. <br />

דרך יותר מקובלת ליצור תבניות התמסרות סינכרוניות היא להעמיד מספר סייטסוואפים סולנים בטבלה, ולהחליף זריקות בודדות בתבנית למסירות, העקרון פשוט: שני להטוטנים מקבלים בביטבפעימה מסוייםמסויימת כדור, במקום שלהטוטן א' יזרוק לעצמו ולהטוטן ב' יזרוק לעצמו להטוטן א' מוסר לב' וב' לא'. את אותו עקרון ניתן ליישם גם על מספר רב של להטוטנים.

לכל אחת מהזריקות ניתן להוסיף או לחסר 1 חלקי מספר הלהטוטנים המשתתפים מאורך המחזור ולהוסיף את האות P לזריקה. ל'דוגמאלדוגמא, אם מספר הלהטוטנים הוא 2 ואורך המחזור הוא 4 ניתן להוסיף או לחסר חצי 4 = 2 ולהוסיף את האות P לכל אחד המספרים בסייטסוואפ.<br />

זמן החזקה (אנגלית dwell time) מתייחס לזמן שבין ביטפעימה לביטלפעימה, שבו הלהטוטן מחזיק את הכדור ביד. זמן החזקה ארוך יחסית מביא לתבנית איטית, בעוד שזמן החזקה קצר יחסית מביא לתבנית מהירה. שינוי של זמן ההחזקה לאורך לא אחיד נוגד את הנחות היסוד של סייטסוואפ, אך הוא שימושי בהגדרות מקרים חריגים, ותבניות לא אחידות. זמן החזקה שימושי במיוחד לסייטסוואפים עם זריקות מולטיפלקס.