דיכוי – הבדלי גרסאות

הפילוסוף [[הרברט מרכוזה]] חילק את הדיכוי לשלוש רמות :

 

* דיכוי מרמה שניה - דיכוי המיוצר ע"י מערכת מחשבה אידיאולוגית, המצדיקה את קיום המעמדות. התקוממות כנגד דיכוי זה דורשת הכרה והטלת ספק במסגרות וחייבת להיות במסגרת של ביקורת המציאות. דוגמא לתצורה זו יכולה להיות משטרים דוגמת [[טוטליטריזם|משטרים טוטאליטריים]] או [[מונרכיה|מונרכיים]].

*דיכוי מרמה שלישית - דיכוי זה מעצב בדרך של מניפולציה את נפש המדוכא, כך שלא רק שלא יוכל להתקומם - אלא גם שלא ירצה בכך. לשם כך מייצר המדכא צרכים במדוכא באופן מלאכותי, וממלא אותם עבורו וכך שומר על מסגרת הכוח בה הוא פועל. המדוכא לא ימרוד ולא ירצה למרוד משום שמסגרת הדיכוי מספקת לו את הצורך המלאכותי. דוגמא לתצורה זו יכולה להיות למשל השימוש שחברות [[סיגריה|סיגריות]] עושות בלקוחותיהן. מרכוזה טוען כי צורת דיכוי זו היא הבסיס לחברה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] ה[[תרבות הצריכה|צרכנית]], ע"י עיצוב התודעה של "[[רמת חיים]]" כמושפעת מ"הצורך לקנות\לנכס" שהינו בלתי סופי ומושפע מחווית "פוסט-קניה" מתמדת. רמה זו קרויה לעיתים גם "על-דיכוי".