פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 420 בתים, לפני 8 שנים
מ
תיקון כפילות הערות שוליים, העברת קישורים לתבניות
''' חברת קרתא''', ידועה גם בשמה הרשמי - '''קרתא - חברה לפיתוח מרכז [[ירושלים]] בע"מ''' היא [[חברה ממשלתית]] שהוקמה בשנת [[1972]] למטרת חידוש, שיקום ופיתוח אזור [[ממילא]] וסביבתו. כיום החברה נמצאת בהליכי [[חברה בפירוק|פירוק]].
 
ב 12 בפברואר [[2007]] ניתן צו פירוק נגד קרתא על ידי [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים, שמינה את [[כונס הנכסים הרשמי]] כמפרק החברה.<ref>פשר003150/06. בית המשפט המחוזי בירושלים. 12/02/2007. כבוד השופטת חנה בן-עמי.</ref> זו הייתה הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבית משפט הוציא צו פירוק כנגד חברה ממשלתית.<ref name=globes>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000182541{{גלובס|שמואל דקלו|תקדים: צו פירוק לחברה ממשלתית - קרתא תפורק בשל חוב לאלרוב בסך 102 מ' ש'],|1000182541|13 שמואלבפברואר דקלו‏, 13/02/2007 [[גלובס]] }}
</ref>
 
==תכניות מתאר ובינוי==
עוד קודם שהוקמה חברת קרתא בשנת 1972 , אושרה ב[[יולי]] [[1967]], תוכנית להקמת [[סובב חומות ירושלים|גן לאומי סביב חומת העיר העתיקה]], שנועדה להפריד בינה לבין הבניה החדשה המקיפה אותה ובה בשעה לחבר ביניהן, תוך מניעת בנייה בקרבת החומה.<ref name=haartz>[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=809740&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0"{{הארץ|דוד קרויאנקר|הוא היה ביצועיסט|809740|4 - מאז הורדוס, לא היה מנהיג ששינה את פניה של ירושלים כפי שעשה זאת טדי קולק", מאת דוד קרויאנקר, הארץ]בינואר 2007}}
</ref>
התוכנית חפפה בחלקה את השטח המזרחי של מתחם ממילא וייעדה אותו לשטח פתוח לצורכי ציבור; בזאת הוגבל מראש השטח שניתן לבנייה במתחם ממילא.
עקב כך, שונתה התוכנית ובמקום כביש מקורה מלאה, נבנה רק גשר בין חניון קרתא לשער יפו. כמו כן נסלל הכביש מעל כלונסאות בטון כדי לשמר את הממצאים ארכאלוגיים במקום. בשטח שסמוך לקטע חומת העיר מהתקופה האיובית בקטע שנחשף, מתחת לגשר, היה אמור להיות גן ארכאולוגי, אך חברת קרתא מעולם לא השלימה את עבודות הפיתוח במקום.
 
באוקטובר 2009 קבעה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כי חברת אלרוב תשלם 1.5 מיליון שקל בתמורה לביטול הזכות למעבר הציבור בחלק ממתחם ממילא. בתמורה ייפתח המעבר בקטע אחר. כמו כן הוסכם כי בתמורה לחילופי השטחים תשקיע חברת אלרוב בפיתוח הגן הארכאולוגי שמתחת לכיכר שער יפו.<ref>.[http://www.{{הערה|{{mynet.co.il/articles/0,7340,L-3793637,00.html|יקותיאל צפרי|אקירוב ישלם, המעבר לציבור ייסגר,|3793637|22 יקותיאלבאוקטובר צפרי Mynet,22.10.2009 ]</ref>|}}}}
 
===חניון קרתא===
ביום פתיחת ההצעות קיימה ועדת המכרזים דיון והתברר, כי שתי ההצעות שהתקבלו היו בסכומים נמוכים במידה ניכרת מהערכת [[השמאי הממשלתי]]. לפי הפרוטוקול, סברו המשתתפים כי הצעת יזם א' אינה מהווה בסיס למשא ומתן. בסיכום הדיון ביקשה הוועדה מהצוות המקצועי להכין הערכה מפורטת של ההצעות, ולהביא בפני דירקטוריון קרתא המלצה להמשיך במשא ומתן עם חברת לדברוק כדי להשיג שיפור בהצעה.
 
חברת לדברוק (Ladbrokes plc) היא חברת הימורים בריטית שהייתה בזמנו בבעלות איש העסקים היהודי-בריטי [[סיריל שטיין]] (Cyril Stein), בשנת 1967 הונפקה בבורסה של לונדון ושטיין הרחיב את פעילתה לתחומי הנדל"ן המלונאות. בשנות השמונים רכשה גם את הפעילות הבנלאומית, מחוץ לארצות הברית, של רשת הילטון ושטיין שימש יו"ר הילטון הבנלאומית (Hilton International).<ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0{{הערה|{{כלכליסט|רון גרנות,7340,L גולן חזני והדר קנה|בלעדי לכלכליסט -3363950,00.html איל הון נוסף נוטש את לונדון: אישגם העסקיםסמי הבריטיעופר סירילחוזר שטייןלישראל|3363950|14 החליטבאוקטובר לארוז את המזוודות ולהשתקע בירושלים.] רון גרנות, גולן חזני והדר קנה, 14.10.2009 [כלכליסט]</ref>|}}}}
 
לאזור המגורים לדברוק הציעה לשלם בעד הזכויות בפרויקט סכום של 15 מיליון דולר, מזה 5 מיליון דולר בעד הקרקע למלון ונוסף על כך חלק מההכנסות שיתקבלו מהשטחים המסחריים במלון (ובתנאי שתקבל היתרי בנייה ומעמד של מפעל מאושר בתוך שנתיים מתאריך החוזה). לאזור המסחרי הציעה לשלם תמלוגים של 30 אחוז מהכנסות ההשכרה של הקומות המסחריות לאחר ניכוי הוצאות מימון.
 
===הליכי בוררות בין קרתא לאלרוב===
עבודות הפיתוח והבנייה של האזור המסחרי התעכבו, בתחילה עקב חפירות ארכאולגיות שנערכו במרכז רחוב ממילא וכן עקב עבודות לפירוק מבנים המיועדים לשימור (שבהמשך נבנו מחדש). ואחר כך עוכבו והופסקו עקב הליכי בוררות שהתנהלו בין חברת קרתא לחברת אלרוב בשל תביעות הדדיות להפרת הסכמים. בספטמבר 1999 ניתן פסק בורר ראשוני, לפיו התקבלה תביעת אלרוב,<ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did={{הערה|{{גלובס|הדס מגן|אקירוב יקים בתי קולנוע בפרוייקט ממילא בעקבות פסק הבוררות בתביעתו נגד קרתא|169805|15 בספטמבר 1999}}}} אקירוב יקים בתי קולנוע בפרויקט ממילא בעקבות פסק הבוררות בתביעתו נגד קרתא], 15/09/1999, הדס מגן,[[גלובס]]</ref>
ולאחר שני פסקי בורר נוספים חויבה קרתא בשנת 2005 לשלם לאלרוב סך כולל של כ-102,000,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. פסקים אלו אושרו בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 31.6.2006 (ה"פ 4070/05, 5043/06, 5018/06).<ref>.[http://www.{{הערה|שם=אדטו|{{ynet.co.il/articles/1,7340,L-3033395,00.html|עדנה אדטו|אלפרד אקירוב: פרויקט ממילא יוקם בקרוב,|3033395|17 עדנהבינואר אדטו 17.1.2005 ynet]</ref>|}}}}
 
הסכסוך נסוב סביב בקשת אלרוב להוסיף כ-2000 מ"ר בפרויקט ולהקמת בתי קולנוע. דירקטוריון קרתא, שהיה בחלקו הגדול דתי, סירב עקב התנגדותם של רבנים להקמת מרכז מסחרי עם בתי קולנוע כה קרוב לחומות העיר העתיקה. הבורר פסק כי חברת קרתא הייתה אחראית על העיכובים בבניית הפרויקט וכי עלייה לפצות את חברת אלרוב בשל כך.<ref>.[http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3033395,00.html אלפרד אקירוב: פרויקט ממילא יוקם בקרוב, עדנה {{הערה|שם=אדטו 17.1.2005 ynet]</ref>}}
 
==פירוק החברה==
33,516

עריכות