אגדת חורף – הבדלי גרסאות

המחזה הוא סיפורו של פוליקסנס, מלך [[בוהמיה]], שמבקר אצל חבר ילדותו לאונטס, מלך [[סיציליה]]. לקראת סיום הביקור לאונטס לוחץ לאונטס על פוליקסנס שימשיך ביקורו. בשלב מסוים מצטרפת גם הרמיון, אשתו של לאונטס לדרישות, מכיוון שהיא מאוד נהנית מסיפוריו על ילדותו עם לאונטס ומחברתו באופן כללי. לאחר נסיונות שכנוע רבים, פוליקסנס לבסוף נכנע. הביקור נמשך, והרמיון מגלה יותר ויותר [[חיבה]] לפוליקסנס. לאונטס שם לב לכך, ומתחיל לחשוב שמהשמא בנו, ממיליוס, הוא פרי אהבתם. חשדו נהפך לכה כפייתי עד כי הוא מורה למשרתו קמיליו להגיד לפוליקסנס [[משקה]] [[רעל|מורעל]]. קמיליו ממרה את פי [[מלך|מלכו]] בשם הצדק, ומזהיר את פוליקסנס כי לאונטס רוצה במותו. פוליקסנס וקמיליו בורחים בחשכת [[לילה]], דבר אשר רק מחזק את טענתו של לאונטס כי הוא אכן אשם בניאוף. בכעסו, הוא משליך את הרמיון לכלא, למרות נסיונות השכנוע של הרמיון בחפותה. הוא אף שולח אנשים ל[[האורקל מדלפי|אורקל מדלפי]], בכדי לשמוע את פסק דינה בעניין וכך להוכיח את צדקתו.

בינתיים, ב[[כלא]], הרמיון יולדת [[בת]]. לאונטס מתכחש לבתו שאך נולדה ומצווה לנטוש אותה בחוף מבודד בבוהמיה. השליחים מ[[האורקל מדלפי|האורקל]]מהאורקל חוזרים, [[משפט]]ה של הרמיון נערך, וגזר הדין נגלה: הרמיון זכהזכתה; פוליקסנס חף מפשע; ואילו לאונטס הוא [[עריץ]] אכול [[קנאה]], ואם ביתו לא תמצא יוותר ללא [[יורש]]. לאונטס מבטל במחי יד את דברי האורקל ומגדירם כ[[שקר]], אך אז הוא מקבל ידיעה מרה: בנו נפטר מצער, מכיוון שלא הורשה לראות את אימו. לפתע מבין לאונטס מבין את גודל ה[[טעות]] שעשה, ומצטער צער רב על טעויות שיפוטו. אך הואלאונטס לא מספיק לפגוש את אישתו המסכנה, והנה הוא מקבל ידיעה מרה נוספת: הרמיון מתנמתה גם היא מצער. לאונטס שולח [[משלחת]] לחפש את ביתו יחידתו, אך המשלחת כולה נהרגת במהלך ה[[מסע]], ואין איש יודע מה עלה בגורלה של ביתו. ואולם,בינתיים הרחק ב[[בוהמיה]], מגלה נער רועים מגלה את התינוקת ואביו מאמץ אותה כבת.