ארתור מנחם הנטקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ;
אין תקציר עריכה
שורה 6:
כסטודנט הוא התקרב לרעיון הציוני ובשנת 1893 היה בין מייסדי "החברה היהודית ההומאניטרית", ארגון יהודי לאומי בברלין. בהמשך הוא הצטרף להסתדרות הציונית והחל משנת 1901 היה ציר לכל הקונגרסים הציוניים. בשנת 1903 הוא נבחר לחבר הדירקטוריון של [[הקרן הקיימת]] תפקיד בו נשא עד שנת 1928. בשנת 1910 הוא נתמנה ליושב ראש ההסתדרות הציונית בגרמניה, תפקיד אותו החזיק עד 1920. בשנת 1911 נבחר לחבר [[ההנהלה הציונית]] ב[[ברלין]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] העביר יחד עם [[אוטו ורבורג]] את ההנהלה הציונית לקופנהגן, שהייתה נייטרלית, ובמקביל לעבודתו הציונית עסק בעזרה ליהודי מזרח אירופה שהיו תחת כיבוש גמני ובהשתדלות אצל הגרמנים להשפיע על הטורקים שלא להחריב את היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא התנגד להקמת [[הגדוד העברי]] בגלל פגיעתה בנייטרליות. הוא קיבל בשמחה את [[הצהרת בלפור]] ופעל לקבלת הצהרות מקבילות מידי מעצמות המרכז.
 
בשנת [[1919]] יזם את הקמת [[הארכיון הציוני המרכזי]]. עם הקמת [[קרן היסוד]] נתמנה לראש מחלקת הקרן במרכזאירופהבמרכז אירופה. בשנת 1926 נתמנה לדירקטור ב[[קרן היסוד]] ו[[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]] בה התמקמה הלשכה המרכזית של הקרן. בשנת [[1933]] נתמנה לעמוד בראש [[קרן היסוד]]. במסגרת תפקידו זה נדרש להתמודד עם [[הסכם העברה|סוגיית העלאת]] [[יהודי גרמניה]] לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]].
 
על שמו קרוי המושב [[אבן מנחם]], וכן [[שמות רחובות בישראל|רחובות]] בערים [[ירושלים]], [[חיפה]], [[קריית מוצקין]] ו[[קריית ביאליק]].