אקס סילנטיו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
RedBot (שיחה | תרומות)
מ r2.5.2) (בוט משנה: es:Argumento ab silentio
המתעתק (שיחה | תרומות)
חסר בסיס, סותר את הכתוב בפסקת הפתיחה של הערך משנה, הועלתה בקשה בדף השיחה שנתמכה ולא הועלו התנגדויות
שורה 16:
כאן, לא ניתן לקבל ששתיקתו של גד מהווה קבלה של הטיעון של ראובן. ייתכן והוא מחבב את שמעון, אך חושש מראובן, ייתכן ולדעתו ראובן הוא הנבל האמיתי, אך חושש להתמודד עצמו, ייתכן והוא נואף עם אשתו של ראובן ומבקש שלא להחל בוויכוח עמו, וכן הלאה.
 
טיעונים המתבססים על שתיקה כהוכחה על דרך ההיפוך למשהו נפוצים במחקר, במיוחד כזה שבסיסו טקסטים כתובים או מושמעים. לדוגמה, העובדה שהמילה "ירושלם" אינה מוזכרת בחומש בתנ"ך מתפרשת אצל חלק מהחוקרים כהוכחה לחשיבותה הזוטרה יחסית עבור הכותבים בעת כתיבת החומש. אצל כמה חוקרי נצרות, העובדה ש[[פאולוס|פאולוס (שאול התרסי)]] אינו מאזכר את [[לידת הבתולין]] של [[ישו]] מהווה עדות לכך שטיעון זה לא היה מוכר בזמנו. בשני המקרים, שתיקת המקורות הכתובים עשויה להצביע על נכונות הטיעונים, אך היא אינה הופכת אותם לנכונים בוודאות. דרך יעילה לאשש הוכחה "מן השתיקה", תהיה להצביע על נימוקים מדוע יש לצפות במקרה זה ל"אמירה מפורשת".
 
דרך יעילה לאשש הוכחה "מן השתיקה", תהיה להצביע על נימוקים מדוע יש לצפות במקרה זה ל"אמירה מפורשת". לדוגמה: לגבי השאלה ההיסטורית: האם רבי יהודה הנשיא כתב את המשנה, אין שום עדות בספרות התלמודית. מתוך הנחה שבדורות הקדומים נלמדה התורה שבעל פה בעל פה ממש, היינו מצפים שחידוש דראסטי שכזה - אם היה - יתועד במפורש. שתיקת המקורות מוכיחה (ככל הנראה) שהוא לא כתב את המשנה.
 
{{איגנורטיו אלנכי}}