טיעון השפה הפרטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Amirobot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5:
 
==חשיבותו של הטיעון==
טיעון השפה הפרטית הוא בעל חשיבות משמעותית בכל הנוגע לדיון על טבעה של השפה ב[[פילוסופיה של השפה]]. תאוריה משכנעת אחת בנוגע לשפה היא שטבע השפה הוא להפוך רעיונות למילים, כלומר לפשהלשפה היכולת למפות רעיונות, מחשבות, וייצוגים בנפשו של כל אדם. אם כך הדבר, הרעיונות שבראשו של אלמוני נבדלות מהרעיונות שבראשו של פלוני, אבל ניתן להתאים את הרעיונות דרך שימוש נכון במילים בשפה משותפת. יוצא מכאן, שכל אינדיווידואל מחזיק בשפה פרטית משלו (שמתאימה בין הרעיונות הספצייפים שלו לשפה שלו) והוא מתרגם אותה לשפה המשותפת על מנת לייצר משמעות משותפת במהלך שימוש בשפה. תהליך מחשבה מסוג זה מצוי, לדוגמה, במסה על שכל האדם של ג'ון לוק.
ויטגנשטיין בא בטיעונו להראות כי שפה פרטית מסוג זה היא חסרת משמעות. אם הרעיון של שפה פרטית הוא חסר משמעות, אזי שהשפה בבסיסה היא משותפת: השפה היא תופעה חברתית. למסקנה זו יש השלכות משמעותיות על תחומים אחרים בפילוסופיה. לדוגמה, אם שפה פרטית איננה אפשרית, אז הניסיון לתאר תחושות פרטיות, התנסויות פרטיות המתארות [[קוואליה]] (ניסיון תודעתי סובייקטיבי) הוא ניסיון כושל. כך גם כל רעיון הבא לתאר מצב פרטי הוא ניסיון חסר תועלת.