חוק זכויות התלמיד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 10:
עוד נקבע בחוק כי החלטה על הרחקה לצמיתות של תלמיד מ[[בית ספר|בית הספר]] תינתן רק לאחר שניתנה ל[[תלמיד]] ולהוריו הזדמנות להשמיע את טענותיהם. התלמיד זכאי לערער בפני ועדת [[שימוע]] מחוזית על ההחלטה להרחיקו, כאשר בראש הוועדה יישב מנהל המחוז ויהיו חברים בה נציג ארגון מורים, נציג ארגון ההורים הארצי ויו"ר מועצת התלמידים המחוזית. חברותו של יו"ר מועצת התלמידים המחוזית בוועדת השימוע אף היא הישג של החוק, מאחר שלפני תחיקתו לא הייתה לתלמידים נציגות בוועדה.
 
עד לתחיקתתחילת יישום החוק הייתה ל[[מנהל בית ספר|מנהל בית הספר]] סמכות בלעדית להחליט על הרחקתו של תלמיד לצמיתות, וברוב המקרים לא הייתה לתלמיד או להוריו זכות לערער על כך.
 
סעיף 11 לחוק אוסר על מוסד חינוך לנקוט אמצעי ענישה נגד [[תלמיד]] בגלל מעשה או מחדל של הוריו. סעיף זה בא להגן בעיקר, אך לא רק, על תלמידים שהוריהם לא שילמו ל[[בית ספר|בית הספר]] תשלומים שונים, ואוסר על פגיעה בהם לצורך הפעלת לחץ על ההורים לשלם תשלומים אלו.