שבטי קייס וימן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
שבט '''קייס''' (הנקרא כך לפי האב המייסד שלו) הוא השבט ה"צפוני", ומקורו נתון בסימן שאלה. יש תיאוריות לפיהן בני השבט נדדו כבר טרום התקופה המוסלמית מ[[מסופוטמיה]] לכיוון [[סוריה]], [[לבנון]] ו[[ארץ ישראל]] ולפיכך בני הדרום הם שבט פולש. מאידך, קיימת סברה שגם מקורו של שבט קייס הוא בחצי האי ערב, לפי טענה זו נדדו שני השבטים יחד, אך שבט ימן החזק השתלט על שטחים בדרום הארץ הנושבת, בעוד שבט קייס החלש יותר נאלץ להמשיך ולנדוד צפונה. החוקר הראשון שחקר את הנושא היה [[יוליוס ולהאוזן]].
 
העדויות הראשונות לתפקודם של השבטים כ[[מפלגה|מפלגות]] יריבות מגיע מתקופת שלטון [[בית אומיה]], בעיקר בתקופת [[מועאויה הראשון]] ו[[מרואן הראשון]]. כל שבט תמך ב[[ח'ליף]] אחר או בשליט מקומי אחר והם קיימו מאבקי כוח ומלחמות בלתי פוסקות אלו באלו. היריבות המשיכה גם בין שתי קבוצות לוחמים, אחת מכל שבט, שהגיעו מסוריה לכיבוש [[אל-אנדלוס]] (דרום [[ספרד]]).
 
הפילוג בין שתי הקבוצות נמשך לאורך השנים, כאשר גלי מהגרים ערבים חדשים לתחומי הארץ כורתים בריתות עם אחת משתי הקבוצות ומשמרים על ידי כך את המבנה השבטי. ההשתייכות השבטית הגדירה עמדות פוליטיות ועמדה ביסוד סכסוכים ומחלוקות שגררו עימותי דמים ואף גרמו לפיצול מקומות יישוב.
 
בשנת [[1711]] התחולל [[קרב עין-דארה]] בין דרוזים משני השבטים שישבו ב[[הר הלבנון]]. בקרב (המכונה בפי הדרוזים הימנים "טבח") גברו הדרוזים הקייסים על הדרוזים הימנים והכריחו אותם לנדוד אל אזור ה[[חורן]] הצחיח ("[[הר הדרוזים]]"). הדבר הביא בהדרגה לדלדול האוכלוסייה הדרוזית באזור דרום הר-הלבנון.