משומד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 9:
ההלכה מבחינה בין שני סוגים: משומד לתיאבון, העובר עברות להנאתו בלבד, לבין משומד להכעיס, העובר עברות כדי למרוד ב[[אלוהים]]. הסוג הראשון קל בהרבה מקרים מהסוג השני.
* '''משומד לתיאבון''' דינו כישראל ברוב דבריו. [[שחיטה|שחיטתו]] כשרה כשחיטת ישראל, חייבים ל[[השבת אבידה|השיב לו את אבדתו]], חייבים לתת לו [[צדקה]]<ref>{{בבלי|עבודה זרה|כו|ב}}</ref>, ואסור להלוותו ב[[ריבית]]<ref>[[תוספות]] עבודה זרה שם, ד"ה אני</ref>. אולם נקרא הוא "רשע" והוא נמנה
* '''משומד להכעיס''', או '''משומד לכל התורה''', שעובר על כל מצוות התורה, או שעובר על עבירה השקולה כנגד כל התורה כאיסור [[עבודה זרה]] או [[חילול שבת]], או שעובר עברה להכעיס, דינו חמור יותר. מצד אחד, אף על פי שחטא ישראל הוא, ואם [[קידושין|קידש]] אשה קידושיו קידושין<ref>{{בבלי|סנהדרין|מד|א}}; רמב"ם הלכות אישות פ"ד הט"ו; {{בבלי|יבמות|מז|ב}}, סא, א</ref>, ואם מת הרי הוא [[טומאה|מטמא]] [[טומאת אוהל]].<ref>[[רמ"א]] [[יורה דעה]] סימן שעב ס"ב בשם ה[[רשב"א]] ח"א סי' קצד וסי' רמב.</ref>. אך לעומת זאת אין חייבים להשיב את אבדתו,<ref>[[מסכת עבודה זרה]], שם.</ref> אינו יכול להביא [[קורבן]], אינו יכול לאכול [[קורבן פסח]], אינו יכול לעבוד ב[[בית המקדש]], ויינו הוא [[יין נסך]].<ref>{{בבלי|חולין|ה|א}}; {{בבלי|פסחים|צו|א}}; {{בבלי|זבחים|כב|ב}}; {{בבלי|חולין|ד|ב}}.</ref> נחלקו הראשונים אם שחיטתו כשרה,<ref>רמב"ם הלכות שחיטה פ"ד הי"ד, [[ריא"ז]], הובא ב[[שלטי הגיבורים]] תחילת מסכת חולין.</ref> ואם מותר להלוותו בריבית.<ref>תוספות עבודה זרה שם, [[רש"י]] הובא ב[[מרדכי בן הלל|מרדכי]] [[מסכת בבא מציעא]] סימן סה.</ref>
|