חסימת מעיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אנדר-ויק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אנדר-ויק (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
שורה 1:
{{לפשט}}
'''חסימת מעיים''' (באנגלית-ב[[אנגלית]]: '''bowel obstruction''') הינה מצב בו כתוצאה מסיבות מסוימות, יש חסימה בחלק של המעיה[[מעי]] אשר אינו מאפשר מעבר [[מזון]] או [[צואה]]. זהו מצב חירום רפואי ויש לטפל בו במהירות.
 
== חסימת המעי הדק ==
הסיבות לחסימת [[המעי הדק|מעי דק]] אצל מבוגרים מחולקות באופן כללי לשלוש:
 
* סיבות הקשורות לחלק החיצוני ולא לתוכן הפנימי של ה[[מעיים]] (extraluminal cause): כגון, הידבקויות של לולאות מעי (כתוצאה מניתוחים קודמים), [[הרניה]], גידולים[[גידול]]ים ואבצסיםו[[אבצס]]ים.
 
* סיבות הקשורות לדופן המעי עצמו- כגון גידולים ראשוניים של דופן המעי החוסמים את מעבר המזון בו.
 
* סיבות הקשורות לתוכן המעי (intraluminal cause)- למשל [[אבני מרה]], גופים זרים, בזואר (חומרים כגון קליפת אפרסמון, שיער ועוד).
 
יצוין כי הסיבות לחסימת מעי השתנו באופן דרמטי במהלך המאה הקודמת. בתחילת המאה ה-20, הרניות היוו את הסיבה השכיחה לחסימת מעיים מכנית (יותר ממחצית המקרים). כיום הסיבה העיקרית לחסימת מעיים הינה הידבקויות הנוצרות לאחר התערבות ניתוחית[[ניתוח]]ית כלשהי בחללב[[חלל הבטן]] (בסביבות 60% מן המקרים כיום). הסיבה השנייה בשכיחותה אצל מבוגרים כיום הינה תהליך גידולי, ואילו הסיבה השלישית הינה הרניות. מחלת [[קרוהן]] הינה הסיבה הרביעית בשכיחותה לחסימות מעי.
 
בשלב המוקדם של החסימה, התנועתיות וההתכווצות של המעי עולות במאמץ להעביר תוכן מעי אל מעבר לנקודת החסימה. העלייה ב[[תנועה פריסטלטית|פריסטלטיקה]] של המעי אשר מתרחשת בשלב המוקדם של החסימה, קיימת הן בחלק הפרוקסימליה[[פרוקסימלי]] (לפני ההיצרות) והן בחלק הדיסטליה[[דיסטלי]] (לאחר ההיצרות), ועל כן לעתים יש [[שלשול]] עקב הפריסטלטיקהה[[פריסטלטיקה]] המוגברת (תוכן צואתי הקיים דיסטלית לנקודת החסימה).
לאחר מכן, המעי מתרחב ומתכווץ פחות ופחות. עם הזמן, מצטברים בו מים ואלקטרוליטיםו[[אלקטרוליטים]] אשר עלולים להביא להתייבשותל[[התייבשות]] ולהיפוול[[היפו-וולמיה]]. כך למשל, במידה והחסימה הינה פרוקסימלית יחסית, ההתיישבות תהיה מלווה בהיפוכלורמיה, [[היפוקלמיה]] ואלקלוזיסו[[אלקלוזיס מטבולי]] בשילוב עם עליה בהקאותב[[הקאה|הקאות]]. במידה והחסימה תהיה דיסטלית יותר, יצטברו נוזלים רבים במעי אולם הפרעות באלקטרוליטים תהיינה פחות דרמטיות.
כתוצאה מהחסימה ייווצר לחץ שילך ויגבר על דפנות המעי, אשר עלול להביא לחסימה בניקוז הוורידי, עליה של הסרעפתה[[סרעפת]] ודיכוי תהליך הוונטילציהה[[וונטילציה]]. החסימה כשלעצמה תביא להצטברות של [[חיידקים]] (השכיחים ביותר- E.coli[[אי קולי]], [[קלבסיאלה]], [[סטרפטוקוק פקאליס]]) ושיעורם יעלה באופן מהיר. הסיכון לספסיסל[[ספסיס]], [[נמק]] של המעי והתנקבותו ([[פרפורציה]]) עולה, ואיתו הסיכון לפריטוניטיסל[[פריטוניטיס]] ([[דלקת]] של הפריטונאוםה[[פריטונאום]] העוטף את המעי) מסכן חיים.
 
== קליניקה ==
הסימנים הקליניים של חסימת מעיים כוללים כאבי בטן עוויתיים, בחילות, הקאות, התרחבות בטנית, כאשר החולה מציין כי אין צואה או יציאה של גזים כלל- בשלב מתקדם יותר. [[כאב בטן|כאבי הבטן]] מגיעים באינטרווליםב[[אינטרוול]]ים של כ- 4-5 דקות. בשלב מאוחר של המחלה החולה עלול להקיא תוכן צואתי.
 
בבדיקה פיזיקלית החולה יכול להיות עם [[טכיקרדיה]] ותת [[לחץ דם]], אשר מרמזים על מידת ההתייבשות של החולה. חום יכול לרמז על חסימה כלואה ([[סטרנגולציה]]). הבטן מורחבת, ויש לבדוק אם קיימות [[צלקת|צלקות]] ניתוחיות, אשר יכולות לרמז כי הסיבה לחסימה הינה הידבקויות מעיים כתוצאה מניתוח בטני קודם. בהאזנה לבטן תישמע [[פריסטלטיקה]] ערה בשלב ההתחלתי של החסימה, ולאחר מכן לא תישמע פריסטלטיקה כלל. חלק מן החולים חשים רגישות במישוש עדין של הבטן. בבדיקה [[רקטום|רקטלית]] יש לבחון סימנים לדמםל[[דימום|דמם]] אשר יכולים לרמז על [[גידול]] כמקור לחסימה, או למשל אוטם אשר הביא לחסימה.
 
== בדיקות מעבדה והדמיה ==
ניתן לעשות [[צילום רנטגן]] של הבטן ולראות חסימת מעיים בכ- 60% מן המקרים. ממצאים אופיינים בצילום בטן כוללים לולאות מורחבות של המעי הדק ללא עדות להרחבה של המעי הגס. ניתן לראות פלסי אויר- נוזל בצילום או אף את הסיבה לחסימה (למשל, אבני מרה או גופים זרים).
במידה ואין אבחנה וודאית של חסימת מעיים לאחר צילום בטן, יש לערוך [[CT-]] אשר מהווה בדיקה רגישה יחסית לחסימה מלאה של המעיים ולקביעת מיקום החסימה וסיבת החסימה, אולם הוא פחות רגיש אצל חולים בהם החסימה הינה חלקית.
בדיקות מעבדה נחוצות על מנת להעריך את מידת ההתייבשות של החולה- יש לבדוק מהן רמות הנתרןה[[נתרן]], [[כלור]], [[אשלגן]], [[ביקרבונט]] וקריאטיניןו[[קריאטינין]]. כתוצאה מההתייבשות עלולה להיות עליה בהמטוקריטב[[המטוקריט]] לאור ריכוז הדם. כמו כן יש לבדוק האם קיימת עליה בתאי הדם הלבנים ([[לויקוציטוזיס]]) אשר עלולה לרמז על [[סטרנגולציה]] (אולם אינה חייבת).
 
== טיפול ==
מרבית החולים עם חסימת מעיים מאובחנים כבעלי חסימה פשוטה, ללא סיבוכים. בחלק מן המקרים, החסימה כוללת כליאה של חלק מהמעי (סטרנגולציה) ומביאה לירידה באספקת הדם לאותו החלק עד לאוטם של החלק עצמו. סטרנגולציה כרוכה בעליה בתחלואה ובתמותה ומשום כך יש לאבחנה בשלב מוקדם- הסממנים כוללים [[טכיקרדיה]], [[חום]], [[לויקוציטוזיס]], ובטן קשיחה.
 
הטיפול כולל החזרת נוזלים במתן תוך ורידי היות שהחולה מאבד נוזלים ואלקטרוליטים. יש לעקוב אחר מתן השתן של החולה. כמו כן ניתנת [[אנטיביוטיקה]] רחבת טווח.
 
בנוסף לטיפול האמור לעיל, יש להקל על החסימה עצמה על ידי הכנסת [[זונדה]] נזו-גסטרית (naso-gastric tube). בחלק מן המקרים, ובייחוד במקרים בהם החסימה היא חלקית, טיפול כאמור יספק ולא יהיה צורך בניתוח.
 
===ניתוח===
ניתוח: באופן כללי, חולים עם חסימת מעיים מלאה יזדקקו לניתוח. הסיבה לחסימה עצמה מובילה לגישה הניתוחית- כך למשל, חולים שיש להם חסימת מעיים כתוצאה מהידבקויות יטופלו על ידי המסת או התרת ההידבקויות, חולים בעלי הרניה כלואה יעברו תיקון של ההרניה וכן הלאה. לעומת זאת, הטיפול אצל חולים בהם החסימה הינה כתוצאה מתהליך גידולי הינו מורכב יותר, בייחוד כאשר הגידול שלח גרורות. במצבים כאלו לעתים נמנעים מכריתת חלקי המעי הנגועים בגידול ורק משחררים את החסימה עצמה.
 
== חסימה של המעי הגס ==
חסימה של המעי הגס יכולה להיות מסווגת כחסימה דינמית, הנובעת מבעיה מכנית, או חסימה שאינה דינמית. חסימה דינמית מאופיינת על ידי חסימה של המעי הגס, המביאה לעליה בהתכווצויות המעי על מנת להקל על החסימה עצמה. חסימה שאינה דינמית אינה מאופיינת בתנועתיות מעיים, ולרוב מקושרת לירידה או לחוסר תנועתיות של המעי הדק והקיבה.
[[סרטן המעי הגס]] מהווה את הסיבה העיקרית לחסימת המעי הגס בארצותב[[ארצות הברית]], בעוד שבמדינות כגון [[רוסיה]], [[אירופה המזרחית]] ואפריקהו[[אפריקה]], הסיבה העיקרית המובילה הינה [[וולוולוס]] (פתלת המעיים).
כ- 2% עד 5% מן החולים בסרטן המעי הגס בארצות הברית מפתחים חסימת מעי גס. סיבות אחרות לחסימה כוללות צואה החוסמת את המעבר, גופים זרים, דלקות כגון קרוהן, [[דיברטיקוליטיס]], ועוד, [[מחלת הירשפרונג]], [[איסכמיה]], הקרנות, התפשלות של המעיים והיצרויות. הידבקויות הינן סיבה נדירה לחסימה של המעי הגס (שלא בדומה לחסימת המעי הדק).
 
=== קליניקה ===
המטופל אינו מסוגל להעביר צואה או גזים לאורך המעי הגס, יחד עם התרחבות של הבטן והופעת כאבי בטן. המעי הגס מתרחב בגז, מתוכו כשני שליש מורכבים מאוויר שנבלע ולא השתחרר (אירו-פאגיה), וחלקו האחר מהצטברות חיידקים. כמו כן המעי הגס מתמלא בצואה ובנוזלים. במידה והחסימה נגרמה כתוצאה מהרניה או פתלת של המעי, תיתכן בעיה באספקת הדם או סטרנגולציה, אשר עלולה להתפתח לנמק.
 
הטיפול הניתוחי הינו בהתאם לסיבת החסימה. במידה וישנו גידול ברקטום, אשר מביא לחסימה עצמה, הטיפול המועדף הינו בשחרור החסימה על ידי הוצאת לולאת מעי לסטומה- loop coleostomy, לאחר מכן מתן [[טיפול נאו-אדג'וונטי]] לגידול, ותכנון ניתוח להסרת הגידול עצמו לאחר מתן הטיפול הכימותרפיה[[כימותרפיה|כימותרפי]]. במידה והגידול הינו בסיגמאב[[סיגמא]], הניתוח יכול לכלול כריתה של הסיגמא עם הוצאת חלק מעי פרוקסימלי לסטומה, וסגירת החלק הדיסטלי (הניתוח ע"ש הרטמן), או לחלופין כריתת הסיגמא וביצוע השקה בין שני חלקי המעי פרוקסימלית ודיסטלית לחלק שנכרת.
 
חסימה שאינה דינמית, או פסאודו-חסימה, נקראת גם תסמונת אוגילבי- Ogilvie's syndrome- זהו תיאור של התרחבות המעי הגס יחד עם סימנים וסימפטומים של חסימה, אולם בהיעדר סיבה לחסימה עצמה. הסיבה להרחבה ראשונית של המעי אינה ידועה במרבית המקרים, כאשר בחלקם המועט הסיבה הינה הסננה של תאים ממאירים לעצבים סימפתטטים. סיבה נפוצה יחסית למצבים כאלו הינה משנית ללקיחת תרופות כגון אופיאטים, תרופות נוירולפטיות, מצבים מטבוליים חריפים, זאבת, סקלרודרמה, מחלת פרקינסון ומחלות אחרות. האבחנה היא על ידי הדמיה עם חומר ניגוד- כך ניתן להבחין באופן טוב יחסית בין חסימה שהיא כתוצאה ממשהו מכני, לחסימה שאינה על רקע מכני. גם כאן, הטיפול אשר ניתן בתחילה הוא naso-gastric tube לצורך הקלה על החסימה עצמה, מתן נוזלים תוך ורידי ותיקון אלקטרוליטרי, בנוסף לטיפול בנאוסטיגמין (הפועל באופן פראסימפתומימטי ומביא למעבר צואה וגזים במעי). 90% מן החולים מבריאים לאחר טיפול במתן נאוסטיגמין, כאשר לפני מתן התרופה יש לשלול חסימה מכנית על מנת לא לגרום לפרפורציה כתוצאה מלחץ מוגבר על המעי במתן נאוסטיגמין. כמו כן יש לנטר את החולה היות שאחת מתופעות הלוואי של התרופה הינה [[ברדיקרדיה]].
 
 
חסימה שאינה דינמית, או פסאודו-חסימה, נקראת גם [[תסמונת אוגילבי]]- Ogilvie's syndrome- זהו תיאור של התרחבות המעי הגס יחד עם סימנים וסימפטומים של חסימה, אולם בהיעדר סיבה לחסימה עצמה. הסיבה להרחבה ראשונית של המעי אינה ידועה במרבית המקרים, כאשר בחלקם המועט הסיבה הינה הסננה של תאים ממאירים לעצביםל[[עצבים סימפתטטים]]. סיבה נפוצה יחסית למצבים כאלו הינה משנית ללקיחת תרופות כגון [[אופיאטים]], תרופות נוירולפטיות, מצבים מטבוליים חריפים, [[זאבת]], [[סקלרודרמה]], מחלת [[פרקינסון]] ומחלות אחרות. האבחנה היא על ידי הדמיה עם חומר ניגוד- כך ניתן להבחין באופן טוב יחסית בין חסימה שהיא כתוצאה ממשהו מכני, לחסימה שאינה על רקע מכני. גם כאן, הטיפול אשר ניתן בתחילה הוא naso-gastric tube לצורך הקלה על החסימה עצמה, מתן נוזלים תוך ורידי ותיקון אלקטרוליטרי, בנוסף לטיפול בנאוסטיגמיןב[[נאוסטיגמין]] (הפועל באופן פראסימפתומימטי ומביא למעבר צואה וגזים במעי). 90% מן החולים מבריאים לאחר טיפול במתן נאוסטיגמין, כאשר לפני מתן התרופה יש לשלול חסימה מכנית על מנת לא לגרום לפרפורציה כתוצאה מלחץ מוגבר על המעי במתן נאוסטיגמין. כמו כן יש לנטר את החולה היות שאחת מתופעות הלוואי של התרופה הינה [[ברדיקרדיה]].
 
{{אזהרה רפואית}}
 
[[קטגוריה:מחלות מעיים]]
 
 
[[en:bowel obstruction]]