חסימת מעיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 1:
{{לפשט}}
'''חסימת מעיים''' (
== חסימת המעי הדק ==
הסיבות לחסימת [[המעי הדק|מעי דק]] אצל מבוגרים מחולקות באופן כללי לשלוש:
* סיבות הקשורות לחלק החיצוני ולא לתוכן הפנימי של ה[[מעיים]] (extraluminal cause): כגון, הידבקויות של לולאות מעי (כתוצאה מניתוחים קודמים), [[הרניה]],
* סיבות הקשורות לדופן המעי עצמו- כגון גידולים ראשוניים של דופן המעי החוסמים את מעבר המזון בו.
* סיבות הקשורות לתוכן המעי (intraluminal cause)- למשל [[אבני מרה]], גופים זרים, בזואר (חומרים כגון קליפת אפרסמון, שיער ועוד).
יצוין כי הסיבות לחסימת מעי השתנו באופן דרמטי במהלך המאה הקודמת. בתחילת המאה ה-20, הרניות היוו את הסיבה השכיחה לחסימת מעיים מכנית (יותר ממחצית המקרים). כיום הסיבה העיקרית לחסימת מעיים הינה הידבקויות הנוצרות לאחר התערבות
בשלב המוקדם של החסימה, התנועתיות וההתכווצות של המעי עולות במאמץ להעביר תוכן מעי אל מעבר לנקודת החסימה. העלייה ב[[תנועה פריסטלטית|פריסטלטיקה]] של המעי אשר מתרחשת בשלב המוקדם של החסימה, קיימת הן בחלק
לאחר מכן, המעי מתרחב ומתכווץ פחות ופחות. עם הזמן, מצטברים בו מים
כתוצאה מהחסימה ייווצר לחץ שילך ויגבר על דפנות המעי, אשר עלול להביא לחסימה בניקוז הוורידי, עליה של
== קליניקה ==
הסימנים הקליניים של חסימת מעיים כוללים כאבי בטן עוויתיים, בחילות, הקאות, התרחבות בטנית, כאשר החולה מציין כי אין צואה או יציאה של גזים כלל- בשלב מתקדם יותר. [[כאב בטן|כאבי הבטן]] מגיעים
בבדיקה פיזיקלית החולה יכול להיות עם [[טכיקרדיה]] ותת [[לחץ דם]], אשר מרמזים על מידת ההתייבשות של החולה. חום יכול לרמז על חסימה כלואה ([[סטרנגולציה]]). הבטן מורחבת, ויש לבדוק אם קיימות [[צלקת|צלקות]] ניתוחיות, אשר יכולות לרמז כי הסיבה לחסימה הינה הידבקויות מעיים כתוצאה מניתוח בטני קודם. בהאזנה לבטן תישמע [[פריסטלטיקה]] ערה בשלב ההתחלתי של החסימה, ולאחר מכן לא תישמע פריסטלטיקה כלל. חלק מן החולים חשים רגישות במישוש עדין של הבטן. בבדיקה [[רקטום|רקטלית]] יש לבחון סימנים
== בדיקות מעבדה והדמיה ==
ניתן לעשות [[צילום רנטגן]] של הבטן ולראות חסימת מעיים בכ-
במידה ואין אבחנה וודאית של חסימת מעיים לאחר צילום בטן, יש לערוך [[CT
בדיקות מעבדה נחוצות על מנת להעריך את מידת ההתייבשות של החולה- יש לבדוק מהן רמות
== טיפול ==
מרבית החולים עם חסימת מעיים מאובחנים כבעלי חסימה פשוטה, ללא סיבוכים. בחלק מן המקרים, החסימה כוללת כליאה של חלק מהמעי (סטרנגולציה) ומביאה לירידה באספקת הדם לאותו החלק עד לאוטם של החלק עצמו. סטרנגולציה כרוכה בעליה בתחלואה ובתמותה ומשום כך יש לאבחנה בשלב מוקדם- הסממנים כוללים [[טכיקרדיה]], [[חום]], [[לויקוציטוזיס]], ובטן קשיחה.
הטיפול כולל החזרת נוזלים במתן תוך ורידי היות שהחולה מאבד נוזלים ואלקטרוליטים. יש לעקוב אחר מתן השתן של החולה. כמו כן ניתנת [[אנטיביוטיקה]] רחבת טווח.
בנוסף לטיפול האמור לעיל, יש להקל על החסימה עצמה על ידי הכנסת [[זונדה]] נזו-גסטרית (naso-gastric tube). בחלק מן המקרים, ובייחוד במקרים בהם החסימה היא חלקית, טיפול כאמור יספק ולא יהיה צורך בניתוח.
===ניתוח===
== חסימה של המעי הגס ==
חסימה של המעי הגס יכולה להיות מסווגת כחסימה דינמית, הנובעת מבעיה מכנית, או חסימה שאינה דינמית. חסימה דינמית מאופיינת על ידי חסימה של המעי הגס, המביאה לעליה בהתכווצויות המעי על מנת להקל על החסימה עצמה. חסימה שאינה דינמית אינה מאופיינת בתנועתיות מעיים, ולרוב מקושרת לירידה או לחוסר תנועתיות של המעי הדק והקיבה.
[[סרטן המעי הגס]] מהווה את הסיבה העיקרית לחסימת המעי הגס
כ- 2% עד 5% מן החולים בסרטן המעי הגס בארצות הברית מפתחים חסימת מעי גס. סיבות אחרות לחסימה כוללות צואה החוסמת את המעבר, גופים זרים, דלקות כגון קרוהן, [[דיברטיקוליטיס]], ועוד, [[מחלת הירשפרונג]], [[איסכמיה]], הקרנות, התפשלות של המעיים והיצרויות. הידבקויות הינן סיבה נדירה לחסימה של המעי הגס (שלא בדומה לחסימת המעי הדק).
=== קליניקה ===
המטופל אינו מסוגל להעביר צואה או גזים לאורך המעי הגס, יחד עם התרחבות של הבטן והופעת כאבי בטן. המעי הגס מתרחב בגז, מתוכו כשני שליש מורכבים מאוויר שנבלע ולא השתחרר (אירו-פאגיה), וחלקו האחר מהצטברות חיידקים. כמו כן המעי הגס מתמלא בצואה ובנוזלים. במידה והחסימה נגרמה כתוצאה מהרניה או פתלת של המעי, תיתכן בעיה באספקת הדם או סטרנגולציה, אשר עלולה להתפתח לנמק.
הטיפול הניתוחי הינו בהתאם לסיבת החסימה. במידה וישנו גידול ברקטום, אשר מביא לחסימה עצמה, הטיפול המועדף הינו בשחרור החסימה על ידי הוצאת לולאת מעי לסטומה- loop coleostomy, לאחר מכן מתן [[טיפול נאו-אדג'וונטי]] לגידול, ותכנון ניתוח להסרת הגידול עצמו לאחר מתן הטיפול
חסימה שאינה דינמית, או פסאודו-חסימה, נקראת גם תסמונת אוגילבי- Ogilvie's syndrome- זהו תיאור של התרחבות המעי הגס יחד עם סימנים וסימפטומים של חסימה, אולם בהיעדר סיבה לחסימה עצמה. הסיבה להרחבה ראשונית של המעי אינה ידועה במרבית המקרים, כאשר בחלקם המועט הסיבה הינה הסננה של תאים ממאירים לעצבים סימפתטטים. סיבה נפוצה יחסית למצבים כאלו הינה משנית ללקיחת תרופות כגון אופיאטים, תרופות נוירולפטיות, מצבים מטבוליים חריפים, זאבת, סקלרודרמה, מחלת פרקינסון ומחלות אחרות. האבחנה היא על ידי הדמיה עם חומר ניגוד- כך ניתן להבחין באופן טוב יחסית בין חסימה שהיא כתוצאה ממשהו מכני, לחסימה שאינה על רקע מכני. גם כאן, הטיפול אשר ניתן בתחילה הוא naso-gastric tube לצורך הקלה על החסימה עצמה, מתן נוזלים תוך ורידי ותיקון אלקטרוליטרי, בנוסף לטיפול בנאוסטיגמין (הפועל באופן פראסימפתומימטי ומביא למעבר צואה וגזים במעי). 90% מן החולים מבריאים לאחר טיפול במתן נאוסטיגמין, כאשר לפני מתן התרופה יש לשלול חסימה מכנית על מנת לא לגרום לפרפורציה כתוצאה מלחץ מוגבר על המעי במתן נאוסטיגמין. כמו כן יש לנטר את החולה היות שאחת מתופעות הלוואי של התרופה הינה [[ברדיקרדיה]].▼
▲חסימה שאינה דינמית, או פסאודו-חסימה, נקראת גם [[תסמונת אוגילבי]]- Ogilvie's syndrome- זהו תיאור של התרחבות המעי הגס יחד עם סימנים וסימפטומים של חסימה, אולם בהיעדר סיבה לחסימה עצמה. הסיבה להרחבה ראשונית של המעי אינה ידועה במרבית המקרים, כאשר בחלקם המועט הסיבה הינה הסננה של תאים ממאירים
{{אזהרה רפואית}}
[[קטגוריה:מחלות מעיים]]
[[en:bowel obstruction]]
|