אינוורסיה (מטאורולוגיה) – הבדלי גרסאות

בהיבט זה יש לציין כי רום (או גובה) שכבת האינוורסיה, משפיע בצורה שונה על מקומות שונים.

נניח כי ביום מסוים בסיס שכבת האינוורסיה מצוי בגובה של כ-1000 מטרים מעל פני הקרקע. לכאורה, ישנו מקום רב על-מנת שהזיהום המופק בקרקע יתפזר באופן נסבל. אך מצב זה נכון עבור ערים או יישובים השוכנים בגובה נמוך, כמו ת"א ושאר ערי מישור החוף. בישובים אלו לאוויר המזוהם יהיו כ-1000 מטרים שלמים לעלות באטמוספירה - ובכך להרחיק בצורה משמעותית את הזיהום מפני הקרקע. עם זאת, עבור ערים או יישובים השוכנים בגובה רב, ייתכן כי יום עם שכבת אינוורסיה בגובה זה, יהא יום בלתי-נסבל. לדוגמה העיר ירושלים שוכנת ברום ממוצע של 800 מטרים מעל פני הקרקע. בהנחה כי בסיס שכבת האינוורסיה, נמצא ברום של 1000 מטרים בלבד, הרי כי זיהום המופק בירושלים, יוכל לטפס כ-200 מטרים בלבד עד שיעצר בשכבת האינוורסיה. ביום מעין זה, צפוי להימדד בירושלים זיהום אוויר גבוה משמעותית מזה הנמדד בת"א.

 

בערים וישובים בעלי גיוון טופוגרפי - כמו חיפה, רום שכבת האינוורסיה יכול להשפיע בצורה שונה לגמרי על אזורים שונים באותה עיר - בדיוק כשם שהוא משפיע בצורה שונה על יישובים בגובה שונה. בחיפה שכונות שונות בגובה פני הים, לצד שכונות בגבהים של מעל 400 מטרים מעל פני הים. בהינתן שכבת אינוורסיה עם בסיס בגובה של 500 מטרים, הרי שכל הזיהום המופק באזור המפרץ ובתי-הזיקוק יטפס כ-500 מטרים מעל החוף, באופן יחסית נסבל לתושבי השכונות הנמוכות. לעומת זאת עבור תושבי השכונות הגבוהות, כגון אחוזה, יום זה יהא יום בלתי נסבל. "כלוב" האוויר הנוצר, יהא בלתי נסבל, כך שכל הזיהום שטיפס מן המפרץ כלוא כמעט בגובה פני הקרקע עבור תושבי השכונות הגבוהות.