יזהר ערמוני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ זוטות
שורה 18:
|הנצחה=
}}
'''יזהר ערמוני''' ([[כ"ו בתמוז]] [[תרפ"ט]], [[3 באוגוסט]] [[1929]] - [[י"א בניסן]] [[תש"ח]], [[20 באפריל]] [[1948]]) הוא [[חלל צה"ל]] בעלשקיבל את [[עיטור הגבורה]].
 
ערמוני נולד ב[[ירושלים]] להורים יוצאי [[פולין]], ולמד במגמה ריאלית ב[[גימנסיה רחביה]]. בצעירותו, כתב שירים והלחין אותם ובחגיגות [[בר מצווה|בר המצווה]] חיבר מנגינה ל[[הפטרה]]. בנוסף היה פעיל ומדריך בתנועת [[הצופים]] ועסק בעבודות יד לבניית דגמי מטוסים והרכבת מכשור, דוגמת [[טלסקופ]] ו[[טורבינת קיטור]]. באחד מחיבוריו לבית הספר כתב: "לא תהיה לנו מדינה אם העם לא יידע להקריב את מבחר בניו".
 
בהיותו בןבגיל 15 הצטרף ערמוני לארגון [[ההגנה]], ובסיום לימודיו יצא להכשרה בקיבוץ [[דפנה]] מטעם ה[[פלמ"ח]] ועבד בבריכות הדגים ובסלילת הכביש ל[[להבות הבשן]]. עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]], יצא לחופשה לבית הוריו, אך הדרך לירושלים נחסמה והוא חזר לצפון הארץישראל והצטרף ללוחמי [[חטיבת יפתח]] כמפעיל [[מרגמה]]. ב-[[20 באפריל]] [[1948]] השתתף בהתקפה השנייה על [[נבי יושע]] ולאחר שספגו הלוחמים אבדות גדולות והחלו בנסיגה, המשיך לעמוד על המשמר ולחפות על יציאתם ועל איסוף הנפגעים. בשלב זה נפצע ונהרג.
 
חודש לאחר מותו הובא לקבורה ב[[קבר אחים]] בנבי יושע וביום העצמאות הראשון למדינה העניקו לו ראשי המדינה את [[אות גיבור ישראל]], בו נכתב:
{{ציטוט|תוכן=ביום ה-20 באפריל 1948, בנבי יושע, כאשר משלושת המקלענים אשר הופקדו לחפות על התקפות היחידה נפלו שנים, נשאר טור' יזהר ערמוני ז"ל יחידי. באומץ לב ובלי הפוגות הוסיף לחפות על חבריו. ע"י כך עלה בידי היחידה לאסוף משדה הקרב את מרבית פצועיה. גם לאחר זאת לא נסוג, אלא הוסיף להגן בנשקו על שארית הפצועים, במנעו את האויב מהתקרב אליהם, עד אשר נפגע ונפל חלל בשדה הקרב.|מקור=[http://www.aka.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28184 עיטור הגבורה ליזהר ערמוני]|מרכאות=כן}}
 
סמוך לבית הוריו בירושלים נקרא על שמו רחוב -, מבוא יזהר. בשנת [[1955]] הדליקה אמו יהודית את משואת הזיכרון ב[[הר ציון]].
 
==קישורים חיצוניים==