רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
לוח אבן הקבוע בבנין הניצב בבנין מס' 2 ברחוב מנציח את מעמד חנוכתו של הרחוב, שנערכה ביום [[9 בדצמבר]] [[1924]], במעמד הנציב העליון סיר [[הרברט סמואל]], מושל מחוז ירושלים-[[יפו]] - סיר [[רונלד סטורס]] וראש העיר [[ראג'ב נשאשיבי]].
הרחוב נמשך מצומת הרחובות [[רחוב יפו (ירושלים)|יפו]] ו[[רחוב שטראוס|שטראוס]] ("[[צומת האיקסים]]"), ועד ל[[כיכר צרפת]] שבשכונת [[רחביה]], בה הוא פוגש ברחובות רמב"ן, [[גרשון אגרון]], שדרות בן מימון ורחוב [[קרן היסוד]] שם הוא מסתיים. במקור נמשך הרחוב גם מכיכר צרפת ועד [[כיכר פלומר]] ו[[גן הפעמון]], אולם חלק זה של הרחוב הוסב ל'קרן היסוד' בראשית שנות המדינה.
בתחילת [[1948]] שינו אנשי [[לוחמי חרות ישראל|הלח"י]] את שמו של הרחוב ל"רחוב דוד המלך", במחאה על קריאת שם רחוב ראשי בירושלים על שם מלך זר. באישון לילה הסירו אנשי הארגון את שלטי הרחוב והחליפום. לאחר [[קום המדינה]] פנתה ממשלת בריטניה רשמית לשלטונות המדינה בבקשה להשיב את שם הרחוב לרחוב המלך ג'ורג'. הבקשה התקבלה ושמו של רחוב המלך ג'ורג' הושב לרחוב בשל היותו המלך הבריטי שבתקופתו ניתנה [[הצהרת בלפור]], להבדיל מבנו, [[ג'ורג' השישי]] שבתקופתו ניתנו [[ספר לבן|הספרים הלבנים]] והחריף המאבק עם השלטון הבריטי.
צומת הרחובות המלך ג'ורג' ו[[רחוב יפו (ירושלים)|יפו]], המכונה "[[צומת האיקסים]]", מוכר לא מעט בשל ה[[פיגוע|פיגועים]] הרבים שאירעו בסביבתו, והבולט שבהם - [[הפיגוע במסעדת סבארו]]. צומת זה היה גם הצומת הראשון ב[[ירושלים]] שהותקנו בו רמזורים, וכן הוא אחד הצמתים היחידים בישראל (והיחיד בירושלים, פרט ל[[כיכר השבת]]) שמכיל מעברי חציה גם "ב[[אלכסון]]" - מה[[מדרכה]] בפינה אחת של הצומת אל המדרכה בפינה הנגדית שלו. [[הולך רגל|הולכי הרגל]] ממתינים עד ש[[כלי תחבורה|כלי הרכב]] מכל ארבעת כיווני התנועה יסיימו את נסיעתם, ואז כל ארבעת הרמזורים הופכים לאדומים - והולכי הרגל מסוגלים לחצות את הצומת בכל כיוון שייחפצו.
הרחוב חוצה מספר רחובות מרכזיים ובהם - [[מדרחוב בן יהודה|רחוב בן יהודה]] (המגדיר את '[[המשולש הירושלמי]]' יחד עם [[רחוב יפו (ירושלים)|רחוב יפו]]), [[רחוב הלל]], רחוב המעלות, רחוב ש"ץ ורחוב קרן קיימת. <br>
[[תמונה:Frumin House.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית פרומין בראשית שנות החמישים]]
לאורך הרחוב פזורים כמה וכמה מבנים לאומיים חשובים - ביניהם [[בית פרומין]] ('הכנסת הישנה") בו שכנה [[הכנסת]] בשנים 1949-1966, [[בית המוסדות הלאומיים]] ובו מושב [[ההסתדרות הציונית העולמית]] [[הקרן הקיימת]] [[קרן היסוד]] ו[[הסוכנות היהודית]], בית הכנסת המרכזי '[[ישורון]]' וקומפלקס [[בית הכנסת הגדול (ירושלים)|בית הכנסת הגדול]] ו[[היכל שלמה]].<br>
| |||