רנבואה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
===קבלה חלקית של הרנבואי===
מצב של '''רנבואי חלקי''' (או Transmission) הינו מצב בו בית המשפט מתחשב בהפנייה אחת, ואז דוחה את ייתרת הרנבואי. בדוגמא לעיל, יחיל בית המשפט הגרמני שם מוגשת התביעה את הדין הגרמני, ויפנה לדין האנגלי – אולם יראה את ההפנייה כהפנייה לדין המהותי האנגלי ולא ימשיך לכללי ההפנייה האנגליים
===שיטת בית משפט דהתם או רנבואי כפול===
גישה נוספת היא מביטים כיצד בית המשפט הזר היה נוהג – מצב זה נקרא "רנבואי כפול" או '''שיטת בית משפט דהתם''' (Foreign Court Theory). ובדוגמא לעיל, יפנו מבית המשפט הגרמני לאנגלי ומשם לצרפתי ויחילו בגרמניה את השיטה הצרפתית (ולא ימשיכו להפנות).
==התייחסות שיטות משפט שונות==
===שיטות משפט קונטיננטליות===
שיטות משפט קונטיננטליות מעדיפות את שיטת בית המשפט דהתם.
===ארצות הברית ואנגליה===
ב[[ארצות הברית]] וב[[אנגליה]] נוקטים בשיטה הראשונה ודוחיםי את הרנבואי. כל מדינה מחילה את הדין ומתעלמת מההפניות, למעט בשני חריגים – בזכויות קניין בנכס מקרקעין מחילים את דין מקום הנכס, ובענייני גירושים מחילים את דין מרכז החיים (ה- Domicil) כאשר בשני חריגים אלה מחילים את שיטת בית משפט דהתם.
===ישראל===
גם ב[[ישראל]] נהוג לדחות את הרנבואי. דוגמא לכך ניתן לראות בסעיף 5 לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) התשכ”ט 1969, הקובע כי בני זוג שאין להם בית דין (מקרים של חסרי דת, נישואיי תערבות ועדות שאינן מוכרות) יש לבחור את ברירות הדין בסדר הבא:
# דין פנימי של מקום מושבם המשותף.
# דין פנימי של מקום מושבם האחרון.
# דין האזרחות.
# דין ארץ הנישואין.
היינו, משהסעיף מפנה לדין הפנימי מדובר בדחיית הרנבואי.
דוגמא נוספת מופיעה בחוק הירושה תשכ"ה 196, הקובע בסעיף 137 - "על הירושה יכול דין מושבו של המוריש בשעת מותו" וב סעיף 142 - "דין חוץ המפנה אל דין אחר: על אף האמור בחוק זה, כאשר חל דין של מדינה פלונית ואותו דין מפנה אל דין החוץ - אין נזקקים להפניה אלא לדין הפנימי של אותה מדינה", היינו דחיית הרנוואה כעיקרון למעט "כאשר הדין של אותה מדינה מפנה אל הדין הישראלי, נזקקים להפניה ויכול הדין הישראלי הפנימי" – היינו בחירה בשיטה של רנובואי חלקית - מהסוג של Remission בלבד.
[[קטגוריה:משפט בינלאומי פרטי]]
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]
| |||