תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
העברת דברי חכמה כלליים אל דף השיחה
יעל י (שיחה | תרומות)
עריכה, אין מקורות.
שורה 6:
 
מושג תום הלב הוא ערך יסוד במשפט העברי.
במשפט העברי נתפס המונח "תום לב" קודם כל כמידה מוסרית, ולא ככלל משפטי שהפרתו מזכה את הצד הנפגע בסעדים משפטיים. המונח השגור לעניין זה, והנוגע לשימוש לרעה בזכות הוא "מידת סדום",{{מקור}} ועיקרון השימוש בכלל הוא: "כופין על מידת סדום".{{מקור}} כלומר, מונעים מן האדם לעשות שימוש לרעה בזכות משפטית שבידו.
===תחולת העקרון===
שורה 12:
עקרון תום הלב הינו מושג משמעותי ביותר ב[[משפטים|משפט]] הישראלי, ופעמים רבות יש בו כדי לזכות אדם מחבות על פי המשפט הפרטי ולעתים אף ליצור חובות כלפי אדם הנפגע מהתנהגות שנעשתה שלא בתום לב.
 
חובת תום הלב מופיעה ב'''חוק החוזים (חלק כללי)''',{{הערה| תשל"ג-1973, בסעיפים 12 ו-39}} ביחד עם הדרישה לדרך מקובלת. הדרישה לתום לב ולדרך מקובלת פורשה בפסיקה כדרישה אחת. סעיף 39 לחוק קובע כי "בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב" ואילו סעיף 12(א) לחוק קובע כי "במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב".
 
אך תחולת העקרון משתרעת מעבר לדיני החוזים. סעיף 61(ב) לחוק החוזים מחיל את העקרון "גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". בעקבות סעיף זה קבע השופט [[אהרון ברק]] כי תום הלב הינו "אחת מאותן דוקטרינות כלליות, החלות בכל תחומי המשפט, היא עקרון תום הלב. על פיה, כל בעל זכות (במובנה הרחב) צריך להפעיל את זכותו בתום לב. עקרון זה - אשר מקורו הפורמלי הוא בהוראות הסעיפים 39ו-61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 - הוא עקרון "מלכותי"... הוא קובע אמת מידה אובייקטיבית של התנהגות ראויה במכלול היחסים הבינאישיים"‏‏<ref>ע"א 2643/97 '''גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ ואח'''', פ"ד נז(2) 385</ref>
שורה 31:
הדרישה לתום הלב בסעיפים 12 ו-39 לחוק החוזים, פורשה כדרישה לתום לב אובייקטיבי. לפיכך, טענתו של אדם שהוא האמין שהתנהגותו היא תקינה לא תהווה הגנה ובמידה ובחינה אובייקטיבית של ההתנהגות תקבע שהיא לא הייתה כזו.
 
תום הלב הינו [[מושג שסתום]] במשפט הישראלי וככזה הפרשנות שלו הינה גמישה יחסית. בפס"ד '''רוקר נ' סולומון''' (רע"א 6339/97 '''רוקר נ' סלומון''', פ"ד נה(1) 279) הגדיר נשיא ביהמ"שבית המשפט העליון העליון [[אהרן ברק]] את עקרון זה כמצב שבו "אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם - אדם".{{הערה|רע"א 6339/97 '''רוקר נ' סלומון''', פ"ד נה(1) 279)}}
 
{{פורטל|'''לערכים, תחומים ומושגים נוספים ראו [[פורטל:חוק ומשפט|פורטל חוק ומשפט]].'''}}
 
 
==ראו גם==
* [[הגנת תום הלב בלשון הרע]]
 
 
== הערות שוליים ==