פרישות (יהדות) – הבדלי גרסאות

[[חז"ל]] ראו בפרישות אמצעי בדוק עבור האדם להגיע למדרגה רוחנית גבוהה.{{הערה|סוטה ט, טו}} המונח צורף אל הביטוי: "פרישות דרך ארץ",{{הערה|מסכת יומא, דף עד.}} שמשמעותו המנעות מחיי משפחה לשם השגה רוחנית.

[[פרושים]] היה שמם של אנשי קבוצת הרוב בעם ישראל, על שם פרישותם מהתנהגות שנחשבה לאסורה, בתקופת החשמונאים והמרידות ברומאים.

רבי [[יהודה הלוי]] כתב בספרו '''הכוזרי''' על הפרישות מענייני העולם לגמרי, כלומר הנזירות[[נזירות]], כתנאי ל[[דבקות]] בענייני הרוח בדתות ה[[מונותאיזם|מונותיאסטיות]]; ועל נוהג {{ציטוטון|הפרישות מן הנשים והזִמון לשמוע דברי האלהים}}.{{הערה|יהודה הלוי, '''הכוזרי''', א, פ"ז}}; אך הלוי טען כי אין זו דרך ה[[יהדות]] בדרך כלל, ובשיח המוצג בספרו שם בפי נציג היהדות את המילים: