פרישות (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יעל י (שיחה | תרומות)
יעל י (שיחה | תרומות)
שורה 9:
המונח צורף אל הביטוי: "פרישות דרך ארץ",{{הערה|מסכת יומא, דף עד.}} שמשמעותו המנעות מחיי משפחה לשם השגה רוחנית.
 
"[[פרושים]]" היה שמם של אנשי קבוצת הרוב בעם ישראל, על שם פרישותם מהתנהגות שנחשבה לאסורה, בתקופת החשמונאיםה[[חשמונאים]] והמרידות ברומאיםב[[רומאים]].
 
=====ימי הביניים=====
פרישות היא נושא מרכזי בספרו של רבי [[בחיי בן יוסף אבן פקודה]] - '''חובות הלבבות'''; הוא דן בסיבות לפרישות, תועליותיה וגדריה, אך מזהיר: {{ציטוטון|ואין תקנת העולם שיהיו כל אנשיו נוהגים בפרישות, כי זה מביא לעזיבת ישובו של עולם}}, דהיינו, מונעהפרישות מונעת במידה רבה, את התפתחות חייהתרבות האנושית, ומעכבת היבטים בחיי היחיד והציבור ושיכלולם.{{הערה|בחיי, '''חובות הלבבות''', שער הפרישות, א.}}
 
רבי [[יהודה הלוי]] כתב בספרו '''[[הכוזרי]]''' על הפרישות מענייני העולם לגמרי, כלומר הנזירות, כתנאי ל[[דבקות]] בענייני הרוח בדתות ה[[מונותאיזם|מונותיאסטיות]]; למשל, על נוהג {{ציטוטון|הפרישות מן הנשים והזִמון לשמוע דברי האלהים}}.{{הערה|יהודה הלוי, '''הכוזרי''', א, פ"ז}}; אך הלוי טען כי אין זו דרך ה[[יהדות]] בדרך כלל, ובשיח המוצג בספרו שם בפי נציג היהדות את המילים: