פרישות (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פרישות הועבר לפרישות (יהדות): בכך בלבד עוסק הערך
ערך חלקי וחסר; להשלמה
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
'''פרישות''' היא המנעות מענייני העולם, התנזרות מ[[הנאה|הנאות]], [[נזירות]] חלקית ואף מלאה.
 
==במחשבת היהדות==
משמעותו של המונח, וכן ההתייחסות אל משמעויותיו השונות, בינהן דרגת החומרה של הפרישות, היו מגוונות ב[[פילוסופיה יהודית|הגות היהודית]] לדורותיה.
 
==אצל חז"ל==
[[חז"ל]] ראו בפרישות אמצעי בדוק עבור האדם להגיע למדרגה רוחנית גבוהה. וכך נכתב ב[[ברייתא]] הנודעת ב[[תלמוד|תלמוד הבבלי]]:
{{ציטוט|תוכן="אמר ר' פנחס בן יאיר: תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות, זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי פרישות, פרישות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי רוח הקודש, רוח הקודש מביאה לידי תחיית המתים".|מקור=[[מסכת עבודה זרה]] דף כ' עמ' ב'}}
שורה 11 ⟵ 12:
"[[פרושים]]" היה שמם של אנשי קבוצת הרוב בעם ישראל, על שם פרישותם מהתנהגות שנחשבה לאסורה, בתקופת ה[[חשמונאים]] והמרידות ב[[רומאים]].
 
=====ימיבימי הביניים=====
פרישות היא נושא מרכזי בספרו של רבי [[בחיי בן יוסף אבן פקודה]] - '''[[חובות הלבבות]]'''; הוא דן בסיבות לפרישות, תועליותיה וגדריה, אך מזהיר: {{ציטוטון|ואין תקנת העולם שיהיו כל אנשיו נוהגים בפרישות, כי זה מביא לעזיבת ישובו של עולם}}, דהיינו, הפרישות מונעת במידה רבה, את התפתחות התרבות האנושית, ומעכבת היבטים בחיי היחיד והציבור ושיכלולם.{{הערה|בחיי, '''חובות הלבבות''', שער הפרישות, א.}}
 
רבי [[יהודה הלוי]] כתב בספרו '''[[הכוזרי]]''' על הפרישות מענייני העולם לגמרי, כלומר הנזירות, כתנאי ל[[דבקות]] בענייני הרוח בדתות ה[[מונותאיזם|מונותיאסטיות]]; למשל, על נוהג {{ציטוטון|הפרישות מן הנשים והזִמון לשמוע דברי האלהים}}.{{הערה|יהודה הלוי, '''הכוזרי''', א, פ"ז}}; אך הלוי טען כי אין זו דרך ה[[יהדות]] בדרך כלל, ובשיח המוצג בספרו שם בפי נציג היהדות את המילים:
שורה 18 ⟵ 19:
{{ציטוטון|אמר החבר: ותורת משה לא העבידה אותנו בפרישות, אך בדרך השוה ולתת לכל כֹח מכוחות הנפש והגוף - חלקו בצדק מבלי רבוי (הפרזה)}}.{{הערה|יהודה הלוי, '''הכוזרי''', ב, נ}}
 
=====העתבעת החדשה=====
בספרו "[[מסילת ישרים]]" הציג ה[[רמח"ל]] את הפרישות כשלב בדרך שיטתית אשר עולה אל השראת שכינה על האדם, על פי הברייתא ב[[מסכת עבודה זרה]].
במפנה המאות [[המאה ה-18|ה-18]] - [[המאה ה-19|ה-19]], נקראו "פרושים" [[עליית תלמידי הגר"א|תלמידי הגר"א]] שעלו לארץ ישראל.
 
==לקריאה נוספת==
* הערך "פרישות", בתוך: [[יעקב קלצקין]], הערך: פרישות, '''אוצר המונחים הפילוסופיים''', א-ד, ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ח.
 
==ראו גם==
* [[נזיר (יהדות)]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
 
[[קטגוריה:אתיקה]]
[[קטגוריה:מיסטיקה יהודית]]
[[קטגוריה:יהדות]]
[[קטגוריה:נזירים (יהדות)]]