ג'רישה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פחות ממאתיים תושבים
אין תקציר עריכה
שורה 26:
בסוף המאה ה-19 תואר הכפר כקטן מאוד, בעל מבני [[טיט]], באר ומטע [[זית]]ים.<ref>Conder, Claude Reignier and H.H. Kitchener: ''The Survey of Western Palestine.'' London:Committee of the Palestine Exploration Fund, 1881, II, [http://www.archive.org/stream/surveyofwesternp02conduoft#page/251/mode/1up p.251]. Also quoted in Khalidi, 1992, p.246</ref>
 
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] נקנו הטחנות על ידי יהודי מ[[תל אביב]], אך ב-[[1936]] הפסיקו הטחנות לפעול לאחר שלא עמדו בתחרות עם טחנות חדישות יותר. בתקופת שלטון [[המנדט הבריטי]] הייתה ג'רישה מרכז בילויים לתושבי [[יפו]] הסמוכה. על פי [[ניר מן]], "בשנת 1935 השלימו אכרי [[שרונה (מושבה)|שרונה]] את רכישת הקרקעות בתל ג'רישה שעל שפת הירקון (גבעת נפוליאון ברמת גן)".<ref>ניר מן, '''שרונה בשנות המאבק 1938-1949''', יד יצחק בן צבי, העמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי, תשס"ט (2009)</ref> על פי [[סקר הכפרים 1945 בארץ ישראל ]] שטח הכפר בבעלות ערבית בשנת [[1945]] עמד על 462 דונם. 93 דונמים היו בבעלות יהודית.<ref>[http://www.palestineremembered.com/download/VillageStatistics/Table%20I/Jaffa/Page-052.jpg Sami Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970 דפים סרוקים באתר פלסטין ריממברד ]</ref>
בפברואר [[1948]] התפנו תושבי הכפר מבתיהם בעקבות סיכום של נציג ארגון "[[ההגנה]]" עם אבראהים אבו כחיל, מנכבדי שייח' מוניס.