תערוכות מגדל דוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}
[[קובץ:Migdal david agudar omanim april 1924.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרזה עבור התערוכה השלישית של אגודת אמנים עברית במגדל דוד. אפריל 1924. ליטוגרפיה. אמן לא ידוע.]]
"'''תערוכות אמני ארץ ישראל במגדלמגדל דוד'''." הן תערוכות של אמנים שנערכו אחת לשנהשהתקיימו ב[[מגדל דוד]] ב[[ירושלים]] בין השנים [[1921]] ל-[[1932]] והוווהיוו אבן דרך בהתפתחות האמנות העברית ב[[ארץ ישראל]] בתקופת [[היישוב]]. בנוסף, התערוכות שימשו כמוקד הפעילות העיקרית של "[[אגודת אמנים עברית]]" שתהפוך לימים ל[[אגודת הציירים והפסלים]].
 
==היסטוריה==
בשנת [[1920]] נוסדה "[[אגודת אמנים עברית]]" שביקשה לפתח ולקדם את האמנות ברוח עברית. רוב חברי האגודה היו קשורים ל"[[בלצאל]]" בצורה זו או אחרת.
ב-[[7 באפריל]] [[1921]] נפתחה במגדל דוד התערוכה הראשונה, בארגון נציגי הממשל הבריטי. אורח הכבוד של התערוכה היה [[סר]] [[בלדן פאול]], ראש ארגון [[הצופים]] הבינלאומי. בין הצמאגנים היו [[ה. ק. לוץ]], יועץ העיר [[צ'ארלס רוברט אשבי]] ו[[אדווין סמואל]], בנו של הנציב העליון. התערוכה חולקה לכמה חטיבות ובינהם אמנות מוסלמית, תכניות בנינים, תצוגת אריגים של בדווים מן הנגב, תצוגות של ציירים חובבים מבני המושבה הבריטית וכן חדר שהוקדש לעבודות אגודת אמנים עברית.
 
ב-[[7 באפריל]]בשנת [[19211920]] נפתחה במגדל דוד התערוכה הראשונה, בארגון נציגי הממשל הבריטי. אורח הכבוד של התערוכה היהנוסדה "[[סר]]אגודת [[בלדןאמנים פאולעברית]]," ראששביקשה ארגוןלפתח [[הצופים]]ולקדם הבינלאומי.את ביןהאמנות הצמאגניםברוח היו [[העברית. ק.רוב לוץ]],חברי יועץהאגודה העירהיו [[צ'ארלסקשורים רוברט אשבי]] ול"[[אדווין סמואלבלצאל]]," בנובצורה שלזו הנציב העליון. התערוכה חולקה לכמה חטיבות ובינהם אמנות מוסלמית, תכניות בנינים, תצוגת אריגים של בדווים מן הנגב, תצוגות של ציירים חובבים מבני המושבה הבריטית וכן חדר שהוקדש לעבודות אגודתאו האמניםאחרת. בין המציגים באולם היו [[אברהם מלניקוב]], [[שמואל לוי]], [[זאב רבן]], [[אבל פן]], [[שמואל חרובי]], [[מאיר גור אריה]], [[חיים נבון]], [[בוריס שץ]] ואחרים.
 
למרות היותה אירוע ייחודי, זכתה התערוכה לביקורות מעורבות. חלק מן המבקרים ציינו את השימוש הבעייתי במבנה, שחצרו היתה חרבה למחצה ובמצב פיזי רעוע. בנוסף, קירות המבנה לא התאימו לתערוכת אמנותית, כפי שנתפשה באותה עת. ביקורת נוספת היתה נגד הצגת האמנות המוסלמית במתכונת של תצוגה ארכיאולוגית-היסטורית, במקום תצוגה של אומנות בת התקופה. המוצג הידוע ביותר בתערוכה היה ארון קודש מתוצרת בצלאל.
 
 
תערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד, החלו בשנת 1923 בארגונם של הפסל [[אברהם מלינקוב]] והצייר [[יוסף זריצקי]]. בטיוטת זכרונות מאת ה[[משורר]] [[אורי צבי גרינברג]], טען גרינברג כי היה זה הוא אשר העלה את הרעיון הראשוני להפוך את מבנה מגדל דוד, שעמד אז שומם ומוזנח, לאתר תערוכות וסלונים ספרותיים.<ref>ראו: "קטע מטיוטת זכרונות מאת אורי צבי גרינברג" (שנות השבעים). מקור המסמך: מחלקת כתבי יד, בית הספרים הלאומי, ירושלים. מצוטט בתוך: [[סטודיו (כתב עת)|סטודיו]], מס' 56, ספטמבר 1994. ללא מספרי עמודים.</ref> בשנים הראשונות הוצגו בהן עבודות של תלמידי [[בצלאל]], שהתרכזו בעיקר בחפצי חן. החל מן התערוכה הרביעית החלה להציג בתערוכות את יצירותיה קבוצת אמנים, שהבולטים בה היו [[ישראל פלדי]], [[ראובן רובין]], [[נחום גוטמן]] ו[[ציונה תג'ר]]. נושאי הציור של אנשי הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אנשי הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת ה[[תנ"ך]] והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.
 
 
תערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד, החלו בשנת 1923 בארגונם של הפסל [[אברהם מלינקוב]] והצייר [[יוסף זריצקי]]. <ref>בטיוטת זכרונות מאת ה[[משורר]] [[אורי צבי גרינברג]], טען גרינברג כי היה זה הוא אשר העלה את הרעיון הראשוני להפוך את מבנה מגדל דוד, שעמד אז שומם ומוזנח, לאתר תערוכות וסלונים ספרותיים.<ref> ראו: "קטע מטיוטת זכרונות מאת אורי צבי גרינברג" (שנות השבעים). מקור המסמך: מחלקת כתבי יד, בית הספרים הלאומי, ירושלים. מצוטט בתוך: [[סטודיו (כתב עת)|סטודיו]], מס' 56, ספטמבר 1994. ללא מספרי עמודים.</ref> בשנים הראשונות הוצגו בהן עבודות של תלמידי [[בצלאל]], שהתרכזו בעיקר בחפצי חן. החל מן התערוכה הרביעית החלה להציג בתערוכות את יצירותיה קבוצת אמנים, שהבולטים בה היו [[ישראל פלדי]], [[ראובן רובין]], [[נחום גוטמן]] ו[[ציונה תג'ר]]. נושאי הציור של אנשי הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אנשי הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת ה[[תנ"ך]] והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.
 
אנשי הקבוצה קיבלו את הכינוי "קבוצת אמני ארץ ישראל" והאסכולה שלהם, "[[אסכולת ארץ ישראל]]", הייתה המובילה בתקופת היישוב ואף שנים רבות לאחר מכן.