תערוכות מגדל דוד – הבדלי גרסאות

תערוכות אמני ארץ ישראל במגדל דוד, החלו בשנת 1923 בארגונם של הפסל [[אברהם מלינקוב]] והצייר [[יוסף זריצקי]]. בטיוטת זכרונות מאת ה[[משורר]] [[אורי צבי גרינברג]], טען גרינברג כי היה זה הוא אשר העלה את הרעיון הראשוני להפוך את מבנה מגדל דוד, שעמד אז שומם ומוזנח, לאתר תערוכות וסלונים ספרותיים.<ref>ראו: "קטע מטיוטת זכרונות מאת אורי צבי גרינברג" (שנות השבעים). מקור המסמך: מחלקת כתבי יד, בית הספרים הלאומי, ירושלים. מצוטט בתוך: [[סטודיו (כתב עת)|סטודיו]], מס' 56, ספטמבר 1994. ללא מספרי עמודים.</ref> בשנים הראשונות הוצגו בהן עבודות של תלמידי [[בצלאל]], שהתרכזו בעיקר בחפצי חן. החל מן התערוכה הרביעית החלה להציג בתערוכות את יצירותיה קבוצת אמנים, שהבולטים בה היו [[ישראל פלדי]], [[ראובן רובין]], [[נחום גוטמן]] ו[[ציונה תג'ר]]. נושאי הציור של אנשי הקבוצה היו ארץ ישראל, נופיה ואנשיה. הדגש היה על הצבעים העזים והאור הבוהק של הארץ. אנשי הקבוצה האמינו כי דמותם של ערביי ארץ ישראל היא הקרובה ביותר לדמות תושבי הארץ העבריים בתקופת ה[[תנ"ך]] והרבו לצייר נופים ודמויות מהווי הכפר הערבי.▼