מיעוט – הבדלי גרסאות

מאז [[שנות השישים]] התגבר העיסוק במונח קבוצות מיעוט מתקיים לצד השיח על [[זכויות האזרח|זכויות אזרחיות]] טבעיות ו[[זכויות קולקטיביות]] אשר עלו לתודעה במאה ה-20 והתחילו לשים דגש על החשיבות במתן זכויות למיעוטים בחברה{{מקור}}.

חברי קבוצת המיעוט נתונים ליחס שונה מצד הקבוצה השלטת בחברה בה הם חיים. האפליה יכולה להתבסס על הבנתם של החברים בקבוצות המיעוט כי הם זוכים ליחס פחות טוב על אף הישגיהם בחברה, באופן שמגביל את התקדמותם. הטענה היא שהמבנה החברתי לא מעניק להם מבנה [[שוויון הזדמנויות|הזדמנויות השווה]] לכולם. הדבר מתקיים בצורה עקיפה או ישירה באמצעות המבנה חברתי, החלטות ממשלתיות, מערכת החינוך במדינה וסוציאליזציה היוצרת מבנה הזדמנויות מסוים. אקטיביסטים חברתיים משתמשים בטרמינולוגיה של זכויות המיעוטים כשהם מעלים לסדר היום הציבורי נושאים כמו זכויות הסטודנטים, זכויות הצרכנים ו[[זכויות בעלי חיים|זכויות בעלי החיים]]{{דרושה הבהרה|האם זכויות סטודנטים ובעלי חיים כל כך מהותיות לערך הזה עד שהן צריכות להופיע בסעיף ההגדרה?}}. בשניםמאז האחרונות{{דרושה[[שנות הבהרה|מתי זה "כיום"}} אנו עדים לכךהשמונים]], גם קבוצות חברתיות הנתפסות כחזקות, מציגות עצמן כקבוצות מיעוט. למשל, ב[[ארצות הברית]], גברים לבנים, הטרוסקסואלים מהמעמד הבינוני.

ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] שמים דגש רב על הגנתם של המיעוטים השונים במדינה, מפניברוח מהדבריו שלי ש[[אלכסיס דה טוקוויל]] כינהעל '''[[עריצות הרוב]]'''{{מקור}}.