הבדלים בין גרסאות בדף "מיעוט"

הוסרו 11 בתים ,  לפני 8 שנים
מתקן תחביר ויקי
(הגהה, עריכה)
(מתקן תחביר ויקי)
'''קבוצת מיעוט''' היא קטגוריה חברתית אשר איננה שייכת לקבוצת הרוב השולטת ב[[חברה]] נתונה, היא מתאפיינת בכך שחבריה הינם בעלי אפיונים פיזיים, חברתיים או תרבותיים משותפים, והם נתונים לקיפוח חברתי בשל כך. מיעוט חברתי הוא לא בהכרח קבוצת מיעוט מבחינה מספרית. הוא כולל כל קבוצה המופלית ביחס לקבוצת הרוב בתחומים שונים: [[מעמד חברתי]], [[חינוך]], [[תעסוקה]], [[רווחה]] ועוצמה פוליטית. ישנם חוקרים{{מקור}} הנוטים להעדיף את המונחים "קבוצה כפופה/מופלית/מוחלשת" (subordinate group) ו"קבוצה דומיננטית" על פני המונחים קבוצות רוב ומיעוט.
 
המונח מיעוט בהקשר סוציו-אקונומי מתייחס לכפיפותן של קבוצות אתניות (הנבדלות ב[[שפה]], [[לאום]], [[דת]] ו[[תרבות]]). קבוצת מיעוט נוספת היא קבוצה של מעוטי יכולת או מוגבלים, קבוצה של מיעוטים כלכליים (עובדים בשכר נמוך או מובטלים), קבוצות מיעוט גיליות, קבוצות הצעירות או המבוגרות מהאוכלוסייה העובדת), ומיעוטים מגדריים (בעלי נטייה מינית או זהות מגדר השונות מן הנורמות המקובלות).
חברי קבוצת המיעוט נתונים ליחס שונה מצד הקבוצה השלטת בחברה בה הם חיים. האפליה יכולה להתבסס על הבנתם של החברים בקבוצות המיעוט כי הם זוכים ליחס פחות טוב על אף הישגיהם בחברה, באופן שמגביל את התקדמותם. הטענה היא שהמבנה החברתי לא מעניק להם מבנה [[שוויון הזדמנויות|הזדמנויות השווה]] לכולם. הדבר מתקיים בצורה עקיפה או ישירה באמצעות המבנה חברתי, החלטות ממשלתיות, מערכת החינוך במדינה וסוציאליזציה היוצרת מבנה הזדמנויות מסוים. אקטיביסטים חברתיים משתמשים בטרמינולוגיה של זכויות המיעוטים כשהם מעלים לסדר היום הציבורי נושאים כמו זכויות הסטודנטים, זכויות הצרכנים ו[[זכויות בעלי חיים|זכויות בעלי החיים]]{{דרושה הבהרה|האם זכויות סטודנטים ובעלי חיים כל כך מהותיות לערך הזה עד שהן צריכות להופיע בסעיף ההגדרה?}}. מאז [[שנות השמונים]], גם קבוצות חברתיות הנתפסות כחזקות, מציגות עצמן כקבוצות מיעוט. למשל, ב[[ארצות הברית]], גברים לבנים, הטרוסקסואלים מהמעמד הבינוני.
 
מחקרים{{מקור}} מצאו כי יש קשר בין תפיסות או [[דעה קדומה|דעות קדומות]] כלפי מיעוטים לבין הנטייה ל[[שמרנות]] פוליטית.
 
ב[[דמוקרטיה ליברלית|דמוקרטיות ליברליות]] שמים דגש רב על הגנתם של המיעוטים השונים במדינה, ברוח דבריו שלי [[אלכסיס דה טוקוויל]] על '''[[עריצות הרוב]]'''{{מקור}}.
לואיס ווירט (Louis Wirth) הגדיר קבוצת מיעוט כ"קבוצת אנשים אשר מאפיינים פיזיים ותרבותיים מבדילים אותם מן האחרים בחברה בה הם חיים ובשל כך הם זוכים ליחס שונה ומפלה, עקב כך הם תופסים עצמם כקבוצה הנתונה לאפליה קולקטיבית". הגדרה זו מורכבת מקריטריון אובייקטיבי וסובייקטיבי: חברות בקבוצת מיעוט מיוחסת באופן אובייקטיבי על ידי החברה, המבססת השתייכות לקבוצה על פי נתונים פיזיים או התנהגותיים של הפרטים. הגדרה זו היא גם סובייקטיבית כיוון שחברי הקבוצה יכולים להשתמש בסטטוס זה על מנת לבסס את יחסי הסולידריות בתוך קבוצת המיעוט. בכל מקרה, הסטטוס של קבוצות המיעוט בחברה הוא קטגוריאלי בטבעו: יחיד בעל נתונים פיזיים או התנהגותיים התואמים קבוצת מיעוט מסוימת, יתאים את הסטטוס שלו לקבוצת המיעוט, ולפיכך יזכה ליחס דומה לשל שאר חברי הקבוצה.
 
== מיעוטים אתניים ==
כל חברה גדולה כוללת מיעוטים אתניים: [[מהגר]]ים, [[ילידים]], [[פליט]]ים או [[נוודים]]. קבוצת מיעוט אתני יכולה להיות מורכבת מקבוצת הרוב בחברה, דוגמת השחורים תחת משטר ה[[אפרטהייד]] ב[[דרום אפריקה]]. [[החוק הבינלאומי]] מאפשר הגנה על מיעוטים אתניים במספר דרכים כאשר העיקרון המרכזי המניע לפעולה הוא [[הזכות להגדרה עצמית]].
 
החברים בקבוצות מיעוט הם בעלי זהות מובחנת, כלומר הם בעלי מודעות לגבי התכונות הפיזיות שמבדילות אותן מקבוצת הרוב. כאשר ההבדלים הם אינם בולטים לעין (בשונה מההבדלים בין [[אשה|נשים]] ל[[גבר|גברים]]) קיימת אפשרות כי קבוצת המיעוט האתני תבחר לקרב את מידת ההשתייכות שלה אל הזהות האתנית של קבוצת הרוב. למשל ה[[יהדות רפורמית|יהודים הרפורמים]] בארצות הברית הפחיתו מערכה של הזהות האתנית שלהם. לעומת זאת ה[[יהדות אורתודוקסית|יהודים האורתודוקסים]] נטו לשמור על המורשת הדתית והיהודית.
 
==קבוצות מיעוט בישראל==
{{ערך מורחב|מיעוטים בישראל]]}}
ב[[מדינת ישראל]] ניתן להבחין במספר גדול של קבוצות מיעוט, חלקן ייחודיות למדינת ישראל וחלקן לא.
 
 
==לקריאה נוספת==
* דפנה למיש, הפוליטיקה של הדרת מיעוט בתקשורת : דימויי נשים וסיקור האלימות נגדן, '''תקשורת ופוליטיקה בישראל''', תשס"ז, עמ' 185-207
* [[סמי סמוחה]], ערבים ויהודים בישראל : יחסי מיעוט ורוב, '''מגמות''', כב, תשל"ו, עמ' 397-423 ‬
* דניאל גוטויין, בין סוציולוגיה של מיעוט לאתיקה דתית : לבחינת התיאוריה של העילית הכלכלית היהודית בגרמניה, '''ציון''', נז, ג (תשנב) 341-357
* יעקב אריאל, רוב, מיעוט והכרעה : המנגנון הדמוקרטי של ההלכה, בתוך: '''דרך ארץ, דת ומדינה''', תשס"ב, עמ' 187-193
 
==קישורים חיצוניים==