התערבות טיפולית – הבדלי גרסאות

מטפלים שונים ישתמשו בכלים טיפוליים שונים, על פי גישתם התיאורטית לטיפול ואופי הטיפול. בחינה של כלים אלו תעסוק באופן השימוש בהם, התאמתם לתהליך ולמטופל והיעילות שלהם.

בגישות [[פסיכודינמיקה|פסיכודינמיות]] מסורתיות, הפרשנות היא כלי ההתערבות המרכזי בטיפול. תפקיד הפרשנות הוא לחשוף רבדים עמוקים יותר אצל המטופל ולהביא לכדי תובנה. בגישה זו מתעמת המטפל עם במטופלהמטופל בהצגתו את התופעה אליו הוא מתייחס ובמתן הסבר המאיר את המשמעויות ה[[לא מודע|לא מודעות]] אצל המטופל, לרוב בהקשר למקורות ההיסטורייםבעברו (למשל ב[[ילדות]]ו) של תופעה זו. תהליך העיבוד הנלווה מביא לתובנה שמשפיעה על חיי היום יום.

במחצית השנייה של [[המאה העשרים]] ירד מעמדו של הפירוש, שעד אז היה הכלי המרכזי, ותיאורטיקנים שונים הרחיבו את צורות ההתערבות של המטפל. [[וילפרד ר. ביון|ביון]] הדגיש את חשיבות ה[[הכלה]] ככלי התערבות מרכזי, ו[[דונלד ויניקוט]] את ה[[החזקה]]. התערבויות פרשניות דורשות אצל המטופל יכולת התמודדות (כוחות אני[[אגו]]) אל מול התובנה והתרופפות ה[[מנגנוני הגנה|ההגנותהגנות]] שהיא מביאה. לכן התערבויות כאלו אינן מתאימות לכל מטופל. במקרים אלו, תפקיד ההתערבות תפקידההוא ליצור השפעה מיידית על המטופל ולחזק אותו. התערבות כזו נקראת התערבות תמיכתית.

להלןסוגים מספר סוגיםאפשריים נוספים של התערבויות תמיכתיות: הם [[סוגסטיה]], תמיכה, אישור, הרגעה, עצה, שכנועושכנוע. להתערבויות אלו יש תועלת רבה, אך הביקורת על השימוש בהםבהן הוא שתועלתן הואהיא לטווח הקצרקצר, ואילו להתערבויות הפרשניות תועלת רבה יותר להשגת עצמאות.

לשאלה ניתן להתייחס הן כחוויה תוך -נפשית הנוצרת מפערים של חוסר ידיעה, כפעולה בין -אישית, או כמניפולציה שתפקידה להעביר מסר ולעורר ספק או תהייהותהייה. התייחסויות אלו משליכות על השימוש בשאלה ככלי התערבות. ניתן להשתמש בה ככלי לאיסוף מידע על המטופל. [[הארי סטאק סאליבן|סאליבן]], [[פסיכיאטר]] ומייסד [[הגישה הבינאישית]], התייחס לשאלה ככלי התערבות לכל דבר, מתוך השקפה שהטיפול בסיסו ביחסים בין המטפל למטופל, ותפקיד המטפל הוא לחקור את יחסי הגומלין של המטופל דרך היחסים הטיפוליים.

ניתן להשתמש בשאלה כדי להעביר מסרים למטופל, לעורר בו ספקות , לעמת אותו עם סתירות בדבריו, או לכוון אותו לנושאים מסוימים. שאלות יכולות להחוות גם כסוג של פירוש או הבעת דעה. בנוסף, שאלה יכולה להחוות גם כסוג של תמיכה, ויש מטופלים שמבקשים מהמטפל להנחות אותם באמצעות שאלות. השאלה מפחיתה [[חרדה]] ומאפשרת תלות.

[[ארווין יאלום]], סופר ופסיכיאטר, מחשובי הפסיכולוגים בתחום הפסיכותרפיה ה[[פסיכותרפיה אקזיסטנציאליתאקזיסטנציאליזם|הפסיכותרפיה האקזיסטנציאליתאקזיסטנציאלית]], מרחיב את המושג התערבות ומכליל תחתיו גם הנחיות לפעולה, כגון [[כתיבה]] או משחקי[[משחק תפקידים]], הפעלות יוצרות [[אמון]] ב[[טיפול קבוצתי]] וביקורי בית. התערבות נוספת, שנויה במחלוקת, היא [[מגע]] שאינו בעל אופי [[מין|מיני]], כמו [[חיבוק]] או אחיזת יד.

בתהליכי טיפול שאינם מילוליים, כמו [[טיפול בהבעה ויצירה]], מתרחב "ארגז הכלים הטיפולי" על פי הרקע המקצועי של המטפל בתחום האמנותה[[אמנות]] הרלוונטי. מטפל בהבעה ויצירה יכול ליצור יחד עם המטופל והיצירה של המטפל משפיעה על המטופל, הקשר הטיפולי והתכנים שעולים, ככל התערבות אחרת. כך, למשל, [[טיפול באמנות|מטפל באמנות]] יציע [[טכניקה אמנותית]], [[חומר גלם|חומרי גלם]] או משימות ב[[ציור]]; [[טיפול במוזיקה|מטפל במוזיקה]] יציע למטופל [[אלתור|לאתר]], או ילווה אותו ב[[שירה]] או ב[[נגינה]]; ב[[פסיכודרמה]] משמש המטפל בתפקיד של אגו מסייע, ובתפקיד זה הוא מגלם דמויות [[מציאות]]יות או [[דמיון|דמיוניות]] מעולמו של המטופל.

* מורטון צ`ת`יק (2000), '''שיטות בפסיכותרפיה של הילד : אסטרטגיות פסיכודינמיות''', הוצאת אח.

* ארווין יאלום (2002), '''מתנת התרפיה''', הוצאת כנרת.

* נעמי קלנר (2009), '''דבשת הגמל: על טכניקת הטיפול הפסיכודינמי''', הוצאת מודן.

* נעמי קלנר (מרץ 2001), '''השאלה ככלי התערבות טיפולי, ''', [[שיחות]], - כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה''', ט"ו (2), עמ' 103- 94.