טלמו סארה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 11:
בעונת [[1944]]/[[1945]] סיים זארה לראשונה כ[[מלך השערים]] של הליגה, עם 20 שערים. במקביל סייע לבילבאו לזכות בגביע המלך בפעם השלישית ברציפות, על אף שהורחק על ידי ה[[שופט כדורגל|שופט]] במשחק הגמר נגד ולנסיה. בשנים הבאות הפגין דומיננטיות יוצאת דופן מבחינה אישית, אף שבילבאו לא הגיעה להישגים קבוצתיים רבים. זכייתה הבאה של הקבוצה בתואר, גביע המלך, הגיע ב-[[1950]]. זארה הצעיד קבוצתו לניצחון על [[ריאל ויאדוליד]] במשחק הגמר, במהלכו הבקיע ארבעה שערים, כולל [[שלושער]] בתוך ה[[הארכה]]. בכך שבר שיא כיבושים למשחק גמר בתולדות הטורניר.
בעונת [[1950]]/[[1951]] שבר זארה את שיא ההבקעות לעונה בתולדות הכדורגל הספרדי, עם 38 שערי ליגה ב-30 משחקים, שיא שהחזיק מעמד במשך חמישים שנה (נשבר על ידי [[כריסטיאנו רונאלדו]]). בתחילת העונה העוקבת, בנובמבר [[1951]], נזקק ל[[ניתוח]] ב[[רגל]]ו בעקבותיו נעדר עד לסיום העונה. לאחר שובו למגרשים, בעונת [[1952]]/[[1953]], המשיך להפגין את יכולתו הטובה וזכה בפעם
בשנתיים הבאות ירד זארה בכושרו, וכשהוא על סף סיום הקריירה, שותף במשחקים מועטים ופינה את הבמה לשחקנים צעירים כדוגמת [[אנקו ארייטה]]. ב-[[1954]] זכה זארה לטקס הוקרה ב[[מדריד]] על הקריירה המוצלחת שלו, וב-[[1955]] סיים את דרכו בבילבאו. לאחר מכן שיחק בשתי קבוצות ב[[ליגת המשנה הספרדית|ליגת המשנה]] בטרם פרש סופית ממשחק ב-[[1957]].
| |||