אאוטינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
←ההיסטוריה של האאוטינג: הכנסת הערה |
||
שורה 6:
קשה לסמן במדוייק את השימוש במונח לראשונה במובנו המודרני. ב-[[1982]], ניבא טיילור בראנץ' בגיליון של ההרפר'ס (Harper's) שאאוטינג תהפך לטקטיקה פוליטית בה אלה המצויים בארון ימצאו עצמם תחת אש צולבת. מונח האאוטינג הוצג לציבור הרחב ב-29 בינואר [[1990]] כאשר המאמר "להכריח הומואים כמו מייק הווס לצאת מהארון" (Forcing Gays like Mike Howes Out of the Closet) מאת [[וויליאם הנרי השלישי]] {{הערה|1=(William A. Henry III)}} פורסם במגזין [[טיים]]{{הערה|Johansson, Warren & Percy, William A. Outing: Shattering the Conspiracy of Silence. Harrington Park Press, 1994.}}.
הגם שהמונח עצמו השתגר במהלך העשורים המאוחרים של [[המאה ה-20]], לאקט האאוטינג, קרי הוצאה כפויה מהארון, היסטוריה ארוכה. אאוטינג הייתה טכניקת השפלה נפוצה בקרב נואמים [[רומי]]ם ו[[יווני]]ם. לפני העידן ה[[נצרות|נוצרי]], [[גברים המקיימים יחסי מין עם גברים|יחסי מין בין גברים]] ו[[מעשה סדום|מעשי סדום]] לא היו בלתי-חוקיים ביוון. אולם הנוהג הגדיר את התנאים החברתיים הראויים: כאשר החודר הינו האזרח הבגיר והצד הנחדר הינו אזרח לפני גיל בגרות. העוברים על הנוהג תויגו כבעלי מידות רעות ונגרס שהינם גסי רוח.{{הערה|'''תולדות המיניות, כרך II : השימוש בתענוגות''', [[רסלינג|הוצאת רסלינג]] 2008 [Gallimard 1984], מצרפתית: הילה קרס.}}
[[פרשת הארדן-אוילנבורג]] של 1907-1909 הייתה [[שערורייה|שערוריית]] האאוטינג-בפומבי הראשונה של המאה העשרים. עיתונאים ממחנה השמאל, שהתנגדו למדיניות של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], עשו אאוטינג למספר חברים חשובים בקבינט שלו ובמעגל הפנימי שלו - וברמיזה גם לקיסר - החל ב[[מקסימיליאן הארדן]], שהאשים את יועצו ומקורבו של הקיסר, [[פיליפ, הנסיך מאוילנבורג]], בהתנהגות הומוסקסואלית. בעקבות האשמותיו של הארדן נגררו גם עיתונאים אחרים להאשמות דומות, ובכללם [[אדולף בראנד]] (Brand), מייסד [[Der Eigene]] ("המיוחד") – ה[[מגזין]] ה[[הומוסקסואליות|הומוסקסואלי]] הראשון.
| |||