אאוטינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 6:
קשה לסמן במדוייק את השימוש במונח לראשונה במובנו המודרני. ב-[[1982]], ניבא טיילור בראנץ' בגיליון של ההרפר'ס (Harper's) שאאוטינג תהפך לטקטיקה פוליטית בה אלה המצויים בארון ימצאו עצמם תחת אש צולבת. מונח האאוטינג הוצג לציבור הרחב ב-29 בינואר [[1990]] כאשר המאמר "להכריח הומואים כמו מייק הווס לצאת מהארון" (Forcing Gays like Mike Howes Out of the Closet) מאת [[וויליאם הנרי השלישי]] {{הערה|1=(William A. Henry III)}} פורסם במגזין [[טיים]]{{הערה|Johansson, Warren & Percy, William A. Outing: Shattering the Conspiracy of Silence. Harrington Park Press, 1994.}}.
 
הגם שהמונח עצמו השתגרהפך לשגור במהלך העשורים המאוחרים של [[המאה ה-20]], לאקט האאוטינג, קרי הוצאה כפויה מהארון, היסטוריה ארוכה. אאוטינג הייתה טכניקת השפלה נפוצה בקרב נואמים [[רומי]]ם ו[[יווני]]ם. לפני העידן ה[[נצרות|נוצרי]], [[גברים המקיימים יחסי מין עם גברים|יחסי מין בין גברים]] ו[[מעשה סדום|מעשי סדום]] לא היו בלתי-חוקיים ביוון. אולם הנוהג הגדיר את התנאים החברתיים הראויים: כאשר [[אקטיביות ופסיביות (מיניות)|החודר]] הינו האזרח הבגיר והצד הנחדר הינו אזרח לפני גיל בגרות. העוברים על הנוהג תויגו כבעלי מידות רעות ונגרס שהינם גסי רוח.{{הערה|'''תולדות המיניות, כרך II : השימוש בתענוגות''', [[רסלינג|הוצאת רסלינג]] 2008 [Gallimard 1984], מצרפתית: הילה קרס.}}
 
[[פרשת הארדן-אוילנבורג]] של 1907-1909 הייתה [[שערורייה|שערוריית]] האאוטינג הפומבי הראשונה של המאה העשרים. עיתונאים ממחנה השמאל, שהתנגדו למדיניות של [[וילהלם השני, קיסר גרמניה]], עשו אאוטינג למספר חברים חשובים בקבינט שלו ובמעגל הפנימי שלו - וברמיזה גם לקיסר - החל ב[[מקסימיליאן הארדן]], שהאשים את יועצו ומקורבו של הקיסר, [[פיליפ, הנסיך מאוילנבורג]], בהתנהגות הומוסקסואלית. בעקבות האשמותיו של הארדן נגררו גם עיתונאים אחרים להאשמות דומות, ובכללם [[אדולף בראנד]] (Brand), מייסד [[Der Eigene]] ("המיוחד") – ה[[מגזין]] ה[[הומוסקסואליות|הומוסקסואלי]] הראשון.
שורה 26:
בשנת [[2004]] פעיל הזכויות הלהט"בי [[מייקל רוג'רס]] (Michael Rogers) הוציא מהארון את [[אדוארד שרוק]] (Edward Schrock), חבר הקונגרס האמריקאי מ[[וירג'יניה]]. רוג'רס פרסם ידיעה באתר האינטרנט שלו בה חשף ששרוק השתמש בשירות מין טלפוני כדי לפגוש גברים לשם קיום יחסי מין עימם. שרוק לא הכחיש זאת, וב-30 באוגוסט 2004 הודיע כי לא יעמיד עצמו לבחירה חוזרת בבחירות הבאות לקונגרס. רוג'רס טען שעשה לשרוק אאוטינג על-מנת להענישו על הצבעתו בעד [[חוק הגנת הנישואין]] (Marriage Protection Act), ועל כך ששרוק הצטרף לנותני החסות ל[[תיקון הנישואין הפדרלי]] (Federal Marriage Amendment).
 
מושל [[ניו ג'רזי]] [[ג'ים מק'גריבי]] (Jim McGreevey) הודיע שהוא "אמריקאי גאה" באוגוסט 2004. מק'גריבי ידע שהוא עומד בפני תביעת [[הטרדה מינית]] שהגיש היועץ הביטחוני הקודם שלו, [[גולן ציפל]] (Golan Cipel), עימו קיים כביכול [[יחסי מין]]. מק'גריבי אמנם התפטר, אך בניגוד לשרוק הוא בחר שלא להיעלם מהחיים הציבוריים.
 
הקומיקאי [[ביל מאהר]] הוציא מהארון את [[קן מלמן]] (Ken Mehlman) בתוכנית הטלוויזיה [[לארי קינג לייב]] (Larry King Live) בשנת [[2006]]. מלמן היה אז יושב ראש [[המפלגה הרפובליקאית]], ובשנת 2004 הוא שימש כיושב ראש הקמפיין לבחירות לנשיאות של הנשיא [[ג'ורג' ו. בוש]] בשנת 2004. מלמן הודיע מיד לאחר מכן על כוונתו לחדול מכהונתו כמנהיג המפלגה.<ref>http://www.outsidethebeltway.com/archives/ken_mehlman_out_as_rnc_chair/</ref>