אוניברסיטת קארל בפראג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
הישועים גורשו מפראג בין השנים 1618{{כ}}-1621 בשלביה הראשונים של [[מלחמת שלושים השנים]], אשר פרצה בפראג ב[[מלחמת שלושים השנים#המרד הבוהמי (1618-1625)|מרד הבוהמי]] על ידי בוהמינים מתנגדים לקתוליות ולאימפריה. עד לשנת 1622 השיגו הישועים השפעה מכרעת על הקיסר. צו קיסרי מ-19 בספטמבר 1622 העניק לישועים שליטה על כל מערכת החינוך של בוהמיה, [[מורביה]] ו[[שלזיה]]. ארבעת המרצים הנותרים של הקרולינום התפטרו וכל תשעת המכללות שהרכיבו את הקרולינום עברו לשליטת הישועים. מאותה עת הישועים הם שהחזיקו בזכויות להעניק תארים, למנות רקטורים ולמנות מרצים חילונים.
===אוניברסיטת קארל-פרדיננד (1622{{כ}}-1882)===
הקרדינל ארנסט אדלברט פון הראך (1598-1667), שהיה ה[[ארכיבישוף]] של פראג החל משנת 1622, התנגד לאיחודה של האוניברסיטה עם מוסד אחר ולביטול זכותה של הכנסיה לקבוע את זהות רקטור האוניברסיטה. הקרדינל ארנסט יסד את קולגיום אדלברטינום ובשנת 1638 [[פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] הגביל את המונופול של הישועים על תכנית הלימודים. הוא שלל מהם את הזכויות, את רכושם והארכיונים של הקרולינום והשיב לאוניברסיטה את עצמאותה תחת חסות הקיסר. במהלך השנים האחרונות של מלחמת שלושים השנים תלמידים מן האוניברסיטה הגנו באומץ על [[גשר קארל]] בפראג.
ב-23 בפברואר 1654 מיזג פרדיננד השלישי את הקרולינום והקלמנטינום לאוניברסיטה אחת ובה ארבע פקולטות ושמה, אוניברסיטת קארל-פרדיננד. בקרולינום לימדו אותה עת רק בפקולטה לאמנויות, היחידה ששרדה מתקופת המלחמות ההוסיטיות (1419-1434). בשנת 1718 שופץ בניין הקרולינום, שהיה אז במצב ירוד ביותר, על חשבון המדינה.
הרפורמות והבנייה המחודשת של אוניברסיטאות בתקופת [[בית הבסבורג]] בשנים 1752 ו-1754, הביאה לשלילת רבות מזכויות היתר שהאוניברסיטה נהנתה מהן לאורך השנים. בשנת 1757 מונו מורים דומיניקנים ואוגוסטיאנים להוראה מקצועות הדת, אולם במקביל החלו להיכנס לאוניברסיטה גם תחומי לימוד אחרים, שיאו של תהליך זה כאשר בסוף המאה ה-18 הותר לראשונה לתלמידים שאינם קתוליים להתקבל לאוניברסיטה, תחילה התקבלו תלמידים פרוטסטנטים ואחר כך אף תלמידים יהודים. ב-29 ביולי 1784 שונתה שפת ההוראה באוניברסיטה ל[[גרמנית]], בעוד שעד לאותו מועד התנהלו השיעורים ב[[לטינית]].
==מבנה אירגוני==
| |||