|
==דמותו ושמו==
תיאור דמות נבל אינו נפתח בשמו, אלא בהצגת עושרו ורכושו: {{הדגשה|האיש גדול מאוד ולו צאן שלושת אלפים ואלף עיזים|שמואל א כה ב|ספר שמואל א, פרק כ"ה, ב'}}. התנהגותו של נבל תואמת לאסוסיאציותלאסוציאציות המתלוות לשמו: הוא זולל ומתעשר. נבל מואשם ב[[ישעיהו]],{{הערה|פרק ל"ב פסוק ו'.}} בסירוב להאכיל את הרעבים, במקרה המוצג בפרשה חובה על העשיר לדאוג לעבדיו ולעובדים תחתיו, ונבל מסרב לתת גמול לדוד על עבודתו בשדהו כמגן על עדריו.{{הערה|לוונסון, ג'ון, ראשית המלוכה בישראל, יחידות 7,6, רמת אביב, או"פ, 1983 עמ' 48-47.}} בתנ"ך יש שימוש בביטויים המדמים את אופיו והתנהגותו לשמו: {{הדגשה|והוא בין בליעל מדבר אלינו|שמואל א כה יז|ספר שמואל א', פרק כ"ה, י"ז}}, ובפיה של אביגיל ישנו [[מדרש שם]] לבעלה: {{הדגשה|כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו|שמואל א כה כה|ספר שמואל א', פרק כ"ה, כ"ה}}. כך גם מגדיר המספר בצורה ישירה את אופיו: {{הדגשה|והאיש קשה ורב מעללים והוא כלבו|שמואל א כה ג|ספר שמואל א', פרק כ"ה, ג'}}.
==פגישתו עם דוד==
|
