בוסה נובה – הבדלי גרסאות

'''בוסה נובה''' (ב[[פורטוגזית]]: '''Bossa Nova''') היא סגנון [[מוזיקה|מוזיקלי]] שגיבשו ה[[מלחין]] [[אנטוניו קרלוס ז'ובים]] והזמר-גיטריסט [[ז'ואוואאו ז'ילברטו]] ב[[ברזיל]] בשלהי [[שנות ה-50]]. הסגנון הפך פופולרי מאוד ברחבי העולם ב[[שנות ה-60]] והשפיע רבות על התפתחות המוזיקה הפופולרית ומוזיקת ה[[ג'אז]] מסוף [[המאה ה-20]] ועד היום.

הבוסה נובה הוצגה לראשונה באוזני קהל ברזילאי בשנת [[1958]] על ידי ז'ואוואאו ז'ילברטו שביצע מלחניו של ז'ובים. שנה לאחר מכן, ב-[[1959]], כאשר יצא לאקרנים הסרט "[[אורפאו נגרו]]" מלווה בלחניו של ז'ובים, זכה הסגנון החדש לפופולריות גם בשאר מדינות [[אמריקה הלטינית]]. ב-[[1962]] כבש הסגנון את [[ארצות הברית]] עם אלבום שהקליטו נגני הג'אז ה[[סקסופוניסט]] [[סטן גץ]] והגיטריסט [[צ'ארלי בירד]], המוקדש לקטעי בוסה נובה של ז'ובים.

הפופולריות הבינלאומית הגדולה באה עם האלבום שיצא מיד אחר כך בשנת [[1963]], כולו לחני בוסה נובה של ז'ובים בביצוע גץ, ז'ואוואאו ז'ילברטו ואשתו [[אסטרוד ז'ילברטו|אסטרוד]]. רוב שירי האלבום הפכו להיטים בינלאומיים (ביניהם [[הנערה מאיפנימה]] ו- Desafinado).

* [[ז'ואוואאו ז'ילברטו]]